אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/סיכום

This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Sources/Summary and the translation is 100% complete.

"זהו סיכום ידני קצר המתייחס למגוון דפי המקורות במטא-ויקי. סיכום זה נבנה על-ידי שילוב של שני הסיכומים הידניים הקודמים של דפי המקורות (I, ו-II), שנועדו לתת לאנשים מושג כללי ביחס להתנהלותן של קהילות שונות במסגרת התהליך. כמו בסיכומים הקודמים, הטקסט מציין כמה הצהרות מקור היו זמינות בזמן הכתיבה, ולכן נלקחו בחשבון במסגרת הסיכום. (3), למשל, פירושו שבעת כתיבת הסיכום, במקור הספציפי היו זמינות 3 הצהרות."

הדיון בוויקיפדיה הערבית (26) העלה את ההשקפה לפיה תוכנית החינוך בוויקיפדיה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות, כולל פתיחת משרדי ויקימדיה קבועים במוסדות חינוך (§Ar1). ונדליזם, כמו גם תחרות מוויקיפדיות בדיאלקטים נוספים בערבית, נתפסים כבעיה על ידי כמה עורכים (§Ar4) ו-(§Ar10). המשתמשים תמכו ביצירת פרויקטים רב-לשוניים כגון ויקיפדיה (§Ar5) וויקימילון (§Ar6), בגיוס עובדים בתשלום לצורך אימות התוכן (§Ar7) וביצירת "דירקטוריון עורכים" (§Ar13). נטען גם שיש להתמקד בניטרליות (§Ar14), בשילוב עם מדיה חברתית (§Ar17), בפערי תוכן (§Ar18) ובתוכן שמע (§Ar19). צריך גם להתמקד בעורכים חדשים (§Ar21), בשיפור מדיה-ויקי (§Ar22), בפרויקטים של גלאם (§Ar23), בעשיית שימוש במדיה חברתית (§Ar24), באפשרות להתחבר פעם אחת ממגוון מכשירים (§Ar25) ובשיפור הממשק של ויקימילון (§Ar26). במקביל, הדיון בקבוצת הפייסבוק (4) הדגיש את הצורך להתמקד בשיפור ההיבטים הטכניים של פרויקטי ויקימדיה (§Ar2.1 (עד 4)).
הדיון בוויקיפדיה הבנגלית (37) העלה דעות שונות, כגון התמקדות בביזור התנועה עם דגש על אזורים כפריים (§Bn1.2, §Bn1.31), פיתוח ויקינתונים (§Bn1.6$, link27), ניטרליות (§Bn1.37) ויצירת סביבה מזמינה (§Bn1.21). צריך להתמקד גם בשיתוף פעולה עם ארגונים קשורים (§Bn1.7), פיתוח כלי תיקון איות (§Bn1.5) ויצירת ספרי שמע בוויקיטקסט (§Bn1.8). כתיבת מאמר צריכה להיות קלה יותר ולהדגיש הן את איכות התוכן והן את כמות התוכן. תחרויות עולמיות תכופות יעזרו, כולל מתן פרסים על תרומה (כגון תוכן לניידים), מעורבות של סטודנטים והדרכת חדשים (§Bn1.20) ו-(§Bn1.33). יש לקדם פרויקטי ויקי נוספים (§Bn1.26) וכל הפרויקטים נדרשים להשתלב בוויקינתונים עם כל העדכונים האוטומטיים (§Bn1.25). חברי הקהילה במפגשים הקהילתיים הבנגליים (12) הציעו לקדם פרויקטים של ויקימדיה באמצעות אוטובוסים של ספריית ויקיפדיה (§Bn2.1) ויומנים (§Bn2.2). יש לטפל גם בפערי המגדר והתוכן (§Bn2.5, §Bn2.4). אנחנו צריכים גם להתמקד בחינוך (§Bn2.12), אמינות (§Bn2.7), חוויית משתמשים (§Bn2.10), והעצמת משתמשים חדשים (§Bn2.11). במסגרת דיון בסקייפ ובהאנגאוט (23) נטען כי יש להתמקד במקביל בתכניות לטווח ארוך ולטווח קצר (§Bn2.1), לארגן לפחות כנס אחד בכל שנה (§Bn2.2) ולקדם פרויקטי ויקי נוספים (§Bn2.3). צריך גם להתמקד בוויקינתונים (§Bn2.11), בשיתוף פעולה עם מוסדות חינוך (§Bn2.7), בניטרליות התוכן (§Bn2.8), בהפחתת הפערים בין המינים (§Bn2.9), בבניית אמון בתוך הקהילות (§Bn2.8), בארגון מחדש של ויקיקייטנה (§Bn2.13), ובקידום ויקיפדיה (§Bn2.10). צריך גם להתמקד בתמיכה בקהילות (§Bn2.15), בשיפור הממשק ואפשרות העריכה ממכשירים ניידים (§Bn2.17), בסגירת ויקיפדיה אפס (§Bn2.18) ולהעצים עורכים חדשים (§Bn2.23). במסגרת הדיון בקבוצה החברתית הודגש הצורך לבצע יותר פעילויות שטח (§Bn3.1), לשמר את האמינות של הפרויקטים שלנו (§Bn3.2), לגייס אנשי מקצוע לתרומה בנושאים ספציפיים (§Bn3.3), לשתף פעולה עם אנציקלופדיות אחרות (§Bn3.4), לפעול ליותר אוטומציה (§Bn3.5), ולהעצים קהילות מתפתחות (§Bn3.6).
העורכים בוויקיפדיה הקטלנית (12) שמו דגש על רב-לשוניות (§Ca.1), ביזור (§Ca.2), הצורך להתמקד יותר בפרויקטים נוספים של ויקימדיה (§Ca.3), ושיתוף פעולה בחינוך (§Ca.5). הועלה גם הצורך לצמצם את הפער בין קהילות והשלוחות השונות (§Ca.4), לשתף פעולה עם הממשלה וארגונים אחרים (§Ca.1), לשלב את הפעילות של בוטים ועורכים אנושיים (§Ca.8), ולהרחיב את הקשר בין הפרויקטים השונים של ויקימדיה (§Ca.12).
קהילת ויקיפדיה הטיוואנית (6) דנה באפשרות ליצור פעילויות שטח נוספות, כגון תוכנית החינוך של ויקיפדיה ותכנית גלאם (§Zh1.6). הקהילה בטייוואן רוצה לקיים פעולות שטח נוספות (§Zh1.6). כמו כן, הקהילה בסין היבשתית הביעה את דאגתה לגבי היחסים הבעייתים כרגע בין קרן ויקימדיה ובין ממשלת סין, כאשר הדבר לא מסייע לפיתוח הקהילה. מספר משתתפים סברו שהקרן צריכה לעבוד על היחסים שלה עם הממשלה (§Zh2.1) (§Zh2.3), כך שניתן יהיה לקיים פעילויות שטח בעתיז. כמו כן, הקהילה סבורה שזה יהיה נחמד אם הקרן תעבוד גם על אפשרות הגישה הלא מקוונת לוויקיפדיה, דהיינו פיתוח כלים המאפשרים להגיע לערכי ויקיפדיה גם ללא חיבור לרשת (§Zh2.6). במקביל, ריאיונות טלפוניים באמצעות גוגל הנגאוטס העלו את התפיסה לפיה יש להתמקד בקידום ויקיפדיה (§Zh3.3), בעיצוב טוב יותר (§Zh3.2), בחינוך (§Zh3.4), בעבודה לטובת מיעוטים ואנשים בעלי מוגבלויות (§Zh3.7), ביצירת מרחב ידידותי באינטרנט (§Zh3.16), בפתרון סכסוכים (§Zh3.17), בשיפור התרגום (§Zh3.21) ובתקשורת בין הקהילות (§Zh3.24). במקביל, הדיון בקבוצת הטלגרם (3) התמקד בתרגום תוכן (§Zh4.3), ובפיתוח קהילות צעירות (§Zh4.2), במיוחד בשפות שאינן אנגלית. (§Zh4.2). במסגרת הדיון ב-WeChat הודגשה החשיבות של כמות (§Zh5.2) ואיכות (§Zh5.1); הצורך להתמקד בפרויקטי ויקי נוספים (§Zh5.3), בשיפור העיצוב (§Zh5.4), בפיתוח אינטליגנציה מלאכותית (§Zh5.5), במגוון (§Zh5.6), בעורכים חדשים (§Zh5.7), בקיימות (§Zh5.8) ובפער בין המינים (§Zh5.9). בנוגע לקהילה בהונג קונג ומקאו, הוויקיפדים באזור מתכננים להקים קבוצת המשתמשים, במסגרת תחילתו של תהליך אסטרטגי (§Zh6.19).
הדיון בוויקיפדיה ההולנדית (1) התמקד בשיתוף פעולה בין פרויקטי ויקימדיה ובשותפויות עם מוסדות ידע (§Nl.1).
במסגרת הדיון בוויקיפדיה האנגלית (40), המשתתפים סברו שצריך להתמקד בנגישות לא מקוונת (§En1), באיכות המידע (§En11), ובתכונות כמו גרפים ומפות (§En4). אנחנו צריכים לעבוד יחד עם שותפים חיצוניים, וכן להרחיב את שיתוף הפעולה הפנימי מול צוות התמיכה הטכני של הקהילה (§En5). צריך גם לחשוב על הבעיות הנובעות מעריכה בתשלום (§En3) ומהשימושיות המוגבלת של וויקינתונים (§En8). צריך גם להמשיך ולבחון את הפוטנציאל של בינה מלאכותית (§En13). הועלה גם הצורך להתמקד בתיעוד (§En20), בשיתופי פעולה חינוכיים (§En21), במאבק בהטרדות (§En19) ובהגברת הסבלנות כלפי העורכים (§En26). צריך גם לשפר את התכנה שלנו (§En22), ולהיות מסוגלים להתמודד עם תוכן עשיר (§En16). יש גם להתמקד בפרויקטים של גלאם (§En26), בפיתוח אסטרטגיה משפטית (§En27) ובשיפור התכנה (§En28). במקביל, הדיון בפרויקטי האחות של ויקיפדיה הדגיש את החשיבות בהגדלת השימושיות של פרויקטים אלו (§En2.1), בשיתופי פעולה עם ספריות אחרות (§En2.3), בעבודה עם פרויקטי גלאם (§En2.6), ביותר פתיחות לרעיונות חדשניים (§En2.8), בהגדלת האמינות (§En2.12), בהתמקדות בוויקינתונים (§En2.9) ובוויקיציטוט (§En2.10).
משתתפי הדיון בויקיפדיה הצרפתית (100) סברו שעלינו להתמקד בפרויקטי וויקי קטנים יותר (§Fr1.1), בבניית קהילה גלובלית, (§Fr1.2), בקידום פרויקטים בשפה המקומית (§Fr1.4), במודרניזציה של פלטפורמות ויקימדיה (§Fr1.5) (כגון מציאות רבודה ואפשרות לביצוע חיפוש קולי - §Fr1.57) וביצירת מדיניות קפדנית יותר נגד הטרדות (§Fr1.7). בנוסף, צריך להתמקד באיכות (§Fr1.39), ביצירת פרויקטי ויקי רב לשוניים עבור כל פרויקט (§Fr1.25), ביצירת סביבה מזמינה עבור משתמשים חדשים (§Fr1.6), ובעידוד שיתוף פעולה בין תרבויות (§Fr1.25). צריך גם לחשוב על הניטרליות של הפרויקט (§Fr1.15), ועל פעילות רב לשונית ומתן מידע במגוון שפות שונות §Fr1.13). צריך גם לשקול את השימוש בכלי מדיה חברתית לצורך קידום (§Fr1.41). כמו כן, חשוב להתמקד במנגנוני אנטי-ונדליזם (§Fr1.67), הכשרת הדוברות של ויקיפדיה (§Fr1.68), שותפויות (§Fr1.69), פעילויות שטח אינטנסיביות (§Fr1.71), יישוב סכסוכים (§Fr1.74), תרגומים (§Fr1.75), וניטרליות (§Fr1.76). צריך גם לחשוב על מגדר (§Fr1.82), פער מגדרי (§Fr1.83), עריכות בתשלום (§Fr1.89) ובינה מלאכותית (§Fr1.92). במקביל, בדיון בוויקיציטוט הצרפתית (16) שם דגש על הפיכת התנועה לשקופה יותר (§Fr2.2) ועל קבלת פנים טובה יותר לעורכים החדשים (§Fr2.1). המשתתפים ציינו גם את הצורך להתמקד בעריכה ממכשירים ניידים (§Fr2.4), בקהילות מתפתחות (§Fr2.3), ברב לשוניות (§Fr2.5), בצורות חדשות של ידע (שפות נשמעות+שפת סימנים) (§Fr2.6), בביזור של הפרויקטים (§Fr2.8), בקישוריות בין הפרויקטים (§Fr2.9) ובפניה למגוון קוראים (§Fr2.10). חשוב גם להתמקד בהבאת עורכים נוספים על מנת לגשר על פערי תוכן (§Fr2.13), לטפח שותפויות עם ארגונים (§Fr2.14), ליצור מדריכים מפורטים לתורמים (§Fr2.15), ולגבש את האבטחה של הפרויקטים של ויקימדיה. במסגרת הדיון בוויקיברסיטה הצרפתית עלה הצורך בקידום ויקיברסיטה (§Fr3.2), בפיתוח שיתוף הפעולה עם האוניברסיטאות (§Fr3.3), ביצירת קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (§Fr3.4), ובשיפור היכולת להטמעת סרטוני וידאו (§Fr3.5). נטען גם שקרן ויקימדיה צריכה לממן מחקר אקדמי (§Fr3.7), ולשכור מפתחים בתשלום עבור תחזוקה ($Link181). בהתאם לדיון בוויקיטקסט הצרפתי, יש להתמקד בשותפויות עם ספריות (§Fr4.1), בשיפור וויקינתונים (§Fr4.2), בשיתוף פעולה בין מתנדבי ויקינתונים ומפתחים (§Fr4.3), בשיפור טכנולוגיית זיהוי תווים אופטי (§Fr4.5), ובקישוריות טובה יותר בין פרויקטי ויקי שונים (§Fr4.7). צריך גם לבנות כלים טובים יותר (§Fr4.9), לארגן תחרויות (§Fr4.12), ליצור דפי עזרה טובים יותר (§Fr4.11) ולשפר את הממשק (§Fr4.17).
הדיון בוויקיפדיה הגרמנית (61) העלה את הרעיון של בחירה דמוקרטית של דירקטוריון מומחים מקרב עורכי ויקיפדיה. גם שיפור האיכות (§De1.1 to 7), השימור של סביבה חברתית מזמינה (§De1.8) ושמירה על כל הערכים מעודכנים (§De1.15) הועלו כנושאים חשובים; נטען גם שבעוד שוויקינתונים עשוי להיות מועיל (§De1.18), מישהו צריך לעדכן את המיזם בצורה שוטפת (§De1.19). הועלה גם הצורך להתמקד באיכות ולא בכמות (§De1.21). ויקיפדיה צריכה להיות דמוקרטיה וכל עמדות הפיקוח צריכות להיות ממונות על ידי הקהילה; אפשר אולי לחשוב על צמצום קרן ויקימדיה עם מטה מחוץ לארה"ב ועל גיוס כספים על ידי ארגונים (§De1.13). הועלה הצורך בניהול איכות פנימי, ולגבש מחדש את המדיניות ואת הקווים המנחים (§De1.30), וכמו כן לחשוב מחדש את השימוש במקורות ראשוניים (§De1.25). צריך לחשוב על פתרון סכסוכים (§De1.54), הבעיה של גיוס עורכים (§De1.60) ועל שמירה על ניטרליות (§De1.61). במסגרת המפגש ב אוסטריה (31), הודגשה החשיבות בקבלת פנים לעורכים חדשים (§De2.1), במציאת פורמטים חדשים של ידע (ויזואליזציה)(§De2.26), שכוללים קולות ומקורות ידע מגוונים יותר, ובשמירה על התוכן מעודכן (§De2.21). הועלה הצורך להתמקד באינטגרציה של כלים טכניים עם ויקיפדיה (§De2.38), לחשוב על השימושיות של קטגוריות (§De2.42), אפשרות לביטול דפי שיחה (§De2.43) ויצירת דף מרכזי לשאלות על ערכים שונים (§De2.47). במקביל, הקהילה השווייצרית (35) התמקדה בשיתוף פעולה בין שפות שונות (§De3.2), בהפחתת הפער המגדרי (§De3.4), בשינוי העיצוב (§De3.3) ובשמירת הנתונים מעודכנים (§De3.5). נטען שאנחנו צריכים להתמקד גם בוויקינתונים (§De3.11), בניטרליות (§De3.17), באמינות (§De3.20), בריבוי דעות (§De3.28), בצמצום קרן ויקימדיה והשלוחות השונות (§De3.33), ולשים יותר דגש על פגישות אזוריות (§De3.31).
העורכים בוויקיפדיה היוונית (11) התמקדו באיכות התוכן (§El.2), ברב לשוניות (§El.3), ובמאבק בהטרדות (§El.1). הועלה גם הצורך להתמקד בתוכן עשיר (כמו מפות, קטעי וידאו, וגרפים) (§El.5), בפרויקטי אחות של ויקיפדיה (§El.7), בשיפור מדיה-ויקי (§El.8), באוטומטיזציה (§El.9), ובאוטונומיה של התנועה (§El.11).
העורכים בוויקיפדיה העברית (45) דנו בצורך להתמקד בעובדות, לשמור על ניטרליות מבחינה פוליטית (§He2) ולהגיע לקהלים חדשים ורבים יותר (§He1). הועלה גם הצורך לחשוב מחדש על העיצוב הנוכחי של ויקימדיה (§He12), לאמץ טכנולוגיות חדשות (§He6), לשתף פעולה עם האקדמיה וליצור קשר עם סטודנטים (§He17), ולהתמקד באיכות התוכן (§He10) ובשילוב של הפרויקטים השונים של ויקימדיה (§He8). בעוד שמשתתף אחד סבר שצריך גם לחשוב על הבעיה של עריכה בתשלום (§He13), משתתף אחר סבר שצריך להקצות עבודות ספציפיות לעורכים בתשלום (§He21). הועלה גם הצורך בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים (§He20), ביצירת סביבה בריאה (§He22), בשיפור הגרסה הניידת של ויקיפדיה (§He24), ובאימוץ מאפיינים של רשת חברתית (§He25). נטען שהפעילות שלנו צריכה להתמקד גם באנשים בעלי מוגבלויות (§He26), ושאנחנו צריכים גם להתמקד בתוכן מושמע (§He27), בטכנולוגיות סריקה של טקסטים (§He28), בבחינת האפשרות להדפסת ויקיפדיה לפי נושאים (§He31), בגיוס בני נוער כעורכים (§He32), ובמאבק בהשחתות (§He34). נטען גם כי עלינו לשים יותר דגש על ניטרליות (§He38), על הפיקוח על עריכותיהם של עורכים בתשלום (§He40), על הכללת תחומי ידע נוספים (§He39), על אימוץ של אינטליגנציה מלאכותית (§He42), על שיפור תרגום התוכן (§He43), על קידום האמינות של התוכן (§He44), ועל יצירתיות (§He45).
קבוצת הוואטסאפ של הוויקימדים ההינדים (25) סברה שאנחנו צריכים לבזר יותר את הארגונים הרשמיים של התנועה (§Hi1.2), ולהתמקד בלהגיע לכל כפר (§Hi1.6). נטען שהגישה למכשירים ניידים צריכה להיות עדיפות שלנו (§Hi1.5) ושוויקיפדיה צריכה להיות מותקנת מראש על כל המכשירים (§Hi1.18). הועלה גם הצורך להגיע לסטודנטים ולמורים על ידי שיתוף פעולה עם מוסדות חינוך (§Hi1.7). נמסר שאנחנו צריכים להתמקד בגדילה מבחינה כמותית (§Hi1.20) ואיכותית, (§Hi1.14), ולבחון את האפשרות להפוך תוכן רלוונטי בשפות אחרות לגלוי על גבי כל ויקי נתון (§Hi1.24). צריך גם ליצור סביבה פתוחה ומסבירת פנים (§Hi1.25), לגייס צוות בתשלום על מנת להעצים קהילות מקומיות (§Hi1.27), להסביר על תכניות מענקים שונות (§Hi1.29) ולהכשיר חונכים (§Hi1.30). הדיון בקבוצת ההאנגאוט העלה אף הוא את הדעה שוויקיפדיה צריכה להיות נגישה בקלות רבה יותר ממכשירים ניידים (§Hi2.3). הועלה הצורך בשיתוף פעולה עם ארגונים (§Hi2.9) ורשויות מקומיות (§Hi2.6), ובהרחבת הגישה לוויקיפדיה בכפרים (§Hi2.5). צריך גם לקדם את ויקיפדיה על גבי המדיה החברתית (§Hi2.7), וגם לעבוד יחד עם מוסדות חינוך בעזרת יותר עובדים בתשלום (§Hi2.10). הועלה הצורך ביצירת הדרכות, ספרים אלקטרוניים וחומרים אחרים בשפות המקומיות. במסגרת ריאיונות טלפוניים (5), המשתתפים טענו שאנחנו צריכים להתמקד בלהגיע לכפרים, ובלהביא אנשים מרקעים שונים להצטרף לתנועה (§Hi3.1). צריך גם לתמוך בשימוש בוויקיפדיה למטרות חינוך (§Hi3.2), ביצירת סרטונים חינוכיים (§Hi3.3), בהדרכות וספרים (§Hi3.4), ובשימוש בוויקיפדיה לא מקוונת (§Hi3.5).
במסגרת ויקיפדיה ההונגרית (7), נטען כי עלינו להתמקד בבריאות הקהילה (§Hu.1), בשותפויות עם מוסדות חינוך ותרבות (§Hu.2), בחניכת עורכים חדשים (§Hu.3), בפעילויות שטח (§Hu.4), באיכות הערכים (§Hu.6), בתוכן ובמולטימדיה (§Hu.7) ובשיפור ממשק המשתמש וכללי המדיניות (§Hu.5).
קהילת ויקימדיה האינדונזית (4) תמכה במאמרים מקיפים ואמינים (§Id.1), במפגשים חברתיים נוספים (§Id.2), בשיתוף ידע חופשי (§Id.3), ובעוד פעילויות מאורגנות לא-מקוונת (§Id.4) במהלך 15 השנים הקרובות.
הוויקיפדים האיטלקים (107) דנו בצורך באחידות בתבניות (§It1.11), ביצירת מדריך בנושא סגנון (§It1.8), וכן בתקשורת מוגברת בין פרויקטים ושפות שונות (§It1.1). הועלה הצורך להתמקד בחינוך ולהביא יותר עורכים (§It1.5), למצוא דרכים שונות לגייס ילדים (§It1.14) וסטודנטים, כמו לדוגמא שיתוף פעולה עם ארגוני נוער (§It1.13). נטען כי עלינו להתמקד באיכות (§It1.18), בפערי תוכן (§It1.20), בחדשנות (§It1.21) ובאימות (§It1.24). צריך גם להילחם בצנזורה (§It1.22), בספאם (§It1.27), בחדשות מזויפות (§It1.28) ובעריכה בתשלום (§It1.39). אנחנו צריכים גם להתמקד בחינוך (§It1.32), בהדרכת משתמשים חדשים (§It1.37), וביצירת מדריכים (§It1.36). צריך גם להיות דגש על יצירת סביבה מזמינה (§It1.49), שיפור העריכה ממכשירים ניידים (§It1.53), תקשורת על גבי ויקי (§It1.60), העורך החזותי (§It1.77), קידום ניטרליות (§It1.62), קבלת ייעוץ משפטי (§It1.69), מאבק בהפרות זכויות יוצרים (§It1.97), פיתוח כלים טכניים טובים יותר (§It1.84) וקשרים טובים יותר מול ארגונים ומוסדות (§It1.89). אנחנו צריכים לפצות מתנדבים בגין עלויות כספיות הקשורות לתנועה (§It1.107), וגם לשלב ידיים עם פרויקטים פתוחים אחרים (§It1.105). במסגרת ויקיציטוט האיטלקי, משתתפים אמרו כי הקווים המנחים של ויקיציטוט צריכים להשתפר על מנת להקל על עורכים חדשים (§It2.2). צריכה להיות ספריה שיתופית כדי לשפר את הציטוטים (§It2.4). ויקיציטוט צריכה להיות בעלת נוכחות במסגרת המדיה החברתית (§It2.5). צריך גם להתמקד בחשיבות (§It2.7), בנקודת מבט ניטרלית (§It2.9), בשיפור ההנחיות (§It2.10), בשיפור התוכנה (§It2.13) ובשיתוף הפעולה עם בתי ספר (§It2.12), כמו גם אתר אימדיבי. (§It2.18). צריך לקדם עוד את ויקיציטוט (§It2.16), ולעודד דיגיטליזציה (§It2.15). במסגרת ויקיטקסט האיטלקי (20), העורכים סברו שהפרויקטים של ויקימדיה צריך להיות משולבים יותר (§It3.1), ושוויקיטקסט צריך להיות משולב עם פרויקטים אחרים (§It3.6). נטען שצריך לשפר את ההיבטים הטכניים של ויקיטקסט, כך שניתן יהיה בקלות לתרום ולהציג טקסטים, אפילו על גבי מכשירים ניידים (§It3.8). חלק מהמשתמשים הדגישו את הצורך לכלול עבודות נוספות ממקורות חופשיים, (§It3.3) בעוד שאחרים סברו שאנחנו צריכים להתמקד במסמכים סרוקים (§It3.15). צריך גם להתמקד בשיפור התוכנה (§It3.18), בעבודה עם שותפים חיצוניים (§It3.16) ובהתמקדות באיכות. במסגרת ויקיברסיטה האיטלקית (25), נטען שהתנועה צריכה להתמקד יותר בפרויקטי אחות של ויקיפדיה (§It4.1). צריך גם להתמקד בבתי ספר ובילדים באמצעות שיתוף פעולה עם פרויקטים כגון ויקידיא (§It4.5). יש גם לשים דגש על עבודה בשפות מיעוט (§It4.7), על קישוריות בין פרויקטים (§It4.8), על שיתוף פעולה עם מוסדות (§It4.11), על הפחתת פערי התוכן (§It4.12), על קידום ויקיברסיטה (§It4.13) ועל חדשנות (§It4.15). צריך גם לקדם אדיבות בקהילה (§It4.14) ואת פרויקט Kiwix גם כן (§It4.9). אנחנו צריכים גם להתמקד ביצירה ובתמיכה בפרויקטי ויקי קטנים (§It4.17) ו-(§It4.18) ובמאבק בהשחתות (§It4.25).
הדיון בוויקיפדיה היפנית (14) העלה את הדעה לפיה יותר משאבים בחינם (כגון תמונות) צריכים להיות זמינים (§Ja4.2), מדיה-ויקי צריכה להשתפר (§Ja4.4) ושצריך להתמקד בפערי תוכן (§Ja4.3). צריך גם להתמקד בתרגום (§Ja4.13), כמות ואיכות (§Ja4.9), ניטרליות (§Ja4.10), מאבק בצנזורה (§Ja4.11), ובעידוד אדיבות בקרב הקהילה (§Ja4.12). במסגרת ריאיון בוויקידאטה (משתמש אחד, 7) בטוויטר, המשתמש המנוסה חש כי המשימה של הפרויקט אינה ברורה ומסובכת להסביר (§Ja1.1) (עד ל -6). במסגרת ריאיון במסנג'ר של ויקיפדיה בפייסבוק (14), הודגשה החשיבות של סטטיסטיקה (§Ja6.2), פרויקטי אחות (§Ja6.4), שיפור העיצוב (§Ja6.5), בריאות הקהילה (§Ja6.7) עורכים חדשים (§Ja6.9), ביזור (§Ja6.11) ואינטגרציה של תוכן (§Ja6.14). במסגרת ריאיון במסנג'ר של ויקידאטה בפייסבוק הועלתה הדעה שאנחנו צריכים להתמקד בהכללות וביזור של הפרויקטים (§Ja3.1) ובהבהרת הרישיונות (§Ja3.6). אנחנו צריכים גם להתמקד במבנה הנתונים, (§Ja3.4), ביחסי ידע (§Ja3.3), בקלט נתונים (§Ja3.8), ובפלט נתונים על ויקידאטה (§Ja3.9). בדיון על גבי ויקי הועלה הצורך בשחרור תוכן נוסף (§Ja4.2) ובגיוס תורמים איכותיים יותר (§Ja4.3), בעוד שהקהילה ב- קבוצת פייסבוק (2) דנה בדינמיקה של הקהילה (§Ja5.1) וביצירת תפקידים חדשים של משתמשים (§Ja5.2).
במסגרת הדיון בקהילה הלטבית (14), הודגש הצורך בגישור על פערי תוכן (§Lv.1), בשיפור בריאות הקהילה (§Lv.2), בניווט קל יותר (§Lv.3), בהרחבת שותפויות (§Lv.5) ובתיעוד המורשת התרבותית (§Lv.13). הועלה גם הצורך להתמקד באינטגרציה עם ויקידאטה (§Lv.6), בשיפור התקשורת בין העורכים (§Lv.11) ובפרויקטי תוכן חופשי אחרים כמו OpenStreet Maps ונוספים (§Lv.14).
הדיון בוויקיפדיה המלאית (11) התמקד בשיפור יישומים ניידים (§Ml.1), בהזמנת יותר ויקימדים לכנסים עולמיים (§Ml.2), בהבטחת השקיפות של השלוחות (§Ml.3), בשיפור הכלים לאירועים מיוחדים כמו תחרויות כתיבה (§Ml.4) ובגישור על פערי תוכן (§Ml.5). הועלה הצורך גם להתמקד בחניכת עורכים חדשים (§Ml.6), בשימור עורכים חדשים (§Ml.7), בתמיכה בקהילות קטנות במסגרת כתיבת בקשות למענקים ודיווח (§Ml.8), בשיפור הממשק (§Ml.9), בפעילויות שטח נרחבות (§Ml.10) ובשיתופי פעולה (§Ml.11).
הדיון במטא-ויקי (95) הדגיש את איכות התוכן ואת הצורך במאבק בחדשות מזויפות (§Meta4), במאבק בעריכות בתשלום (§Meta18) ובפעילויות יחצ"נות סמויות (§Meta7). בעוד שמשתמש אחד דגל בקידום מאמצי הידע החופשי של קרן ויקימדיה (§Meta3), משתמש אחר סבר שאנחנו צריכים דווקא להתמקד בפיתוח התוכנה (§Meta2). נטען שאנחנו צריכים להתמקד בשיפור שיתוף הפעולה בין קהילות מבוזרות, שותפים רשמיים (§Meta20) וארגונים המהווים שותפים פוטנציאליים (§Meta21). נטען שהידע צריך להיות מקודם ברחבי העולם על ידי שיפור אפשרות הגישה הלא מקוונת, ועל ידי הפיכת התוכן שלנו קל להבנה. הועלה גם הצורך להתמקד בשיפור ההיבטים הטכניים של ויקימדיה (§Meta12), כמו גם ביכולת להתמודד עם תוכן עשיר כגון מפות וכלים גרפיים (§Meta19). נטען גם שעלינו להתמקד בפערי מגדר\תוכן (§Meta6), ולשפר את הקישוריות בין הפרויקטים שלנו סביב ויקידאטה (§Meta14). נטעם גם שעלינו להתמקד גם בעורכים חדשים (§Meta29), בביזור (§Meta34), ובשיפור העריכה ממכשירים ניידים (§Meta14). עלינו לתמוך בעשיית שימוש חופשי בפנורמה בארה"ב (§Meta13), לכבד אחד את השני חרף ההבדלים בינינו (§Meta35), לקדם פעילויות שטח (§Meta42), שיתוף פעולה בין פרויקטים שונים ושיפור השקיפות (§Meta61). הועלה גם הצורך לשים דגש על פרויקטים חדשים (§Meta67), לפעול לשיפור ממשק המשתמש (§Meta68), לקדם את בריאות הקהילה (§Meta85), להרחיב את ההשפעה שלנו על העולם (§Meta74), ולעודד שימוש ברישיונות מסוג Copyleft באתרים שלנו (§Meta88).
הדיון בוויקיפדיה הנורווגית (12) שם דגש על שפות מיעוט (§No.5), תמיכה במתנדבים (§No.6), איכות התוכן (§No.7), שיתוף פעולה בין פרויקטים (§No.8) וכלים טובים יותר עבור משתמשים חדשים (§No.10).
במסגרת הדיון בוויקיפדיה הפולנית (58), המשתתפים סברו שהעריכה בוויקיפדיה צריכה להיות קלה יותר (§Pl1.5), בעוד שהתוכנה צריכה לתמוך יותר במאמצים רב לשוניים (§Pl1.1). משתמשים מסוימים הציעו את יצירתה של ויקיפדיה מאוחדת, בסגנון Wikimedia Commons ומטא-ויקי, עם כלים לתרגום הערכים לשפות שונות (§Pl1.8). הועלה גם הרעיון לשכור עורכים בתשלום על מנת לשמור על התוכן מעודכן, באמצעות גישה למאגרי נתונים מקצועיים (§Pl1.7). נטען כי קרן ויקימדיה/תנועת ויקימדיה צריכה להיות ניטרלית מבחינה פוליטית (§Pl1.2), וגם כי חבר הנאמנים של הקרן צריך לייצג את הקהילה בצורה טובה יותר (§Pl1.3). הועלה הרעיון לפיו קרן ויקימדיה צריכה לשמש רק כארגון תמיכה, ולא כארגון המוביל את התנועה (§Pl1.14). הועלה הצורך להתמקד בפרויקטי אחות של ויקיפדיה (§Pl1.15), ולקדם חופש פעולה של ויקיפדיה בשפות שונות (§Pl1.18). צריך לאמץ כלי להמיר קבצי MP3/MPEG תוך העלאתם לוויקיפדיה (§Pl1.17). אנחנו צריכים להתמקד בעורכים חדשים (§Pl1.20), בפעילויות שטח (§Pl1.21), בגישור על פערי תוכן (§Pl1.22), בקהילות מתפתחות (§Pl1.23), בפרויקטים אחרים של ויקימדיה (§Pl1.25), ובתקשורת טובה יותר בין משתמשים וארגונים (§Pl1.27). אנחנו צריכים להתמקד בוויקיפדיה ולא בוויקידאטה (§Pl1.28), ואנחנו צריכים גם לשפר את התוכנה על מנת להפוך אותה ליותר ידידותית למשתמש (§Pl1.29). קרן ויקימדיה צריכה להישאר עצמאית מבחינה כלכלית (§Pl1.34), אנחנו צריכים לחשוב על הבעיה של קישורים מתים (§Pl1.37) וגם על ההישרדות של ויקיפדיה בעתיד (§Pl1.49). אנחנו צריכים לעודד שיתוף פעולה בין פרויקטים (§Pl1.39), יותר פתיחות בקהילה (§Pl1.40), שימור משתמשים (§Pl1.43), רב לשוניות (§Pl1.46) וניטרליות (§Pl1.46). השימוש בוויקיפדיה קומונס לא צריך להיות מוגבל רק לתוכן שישמש בפרויקטי ויקימדיה (§Pl1.57), ויש לעדכן באופן שוטף אודות העבודה שנעשית על גבי כל הפרויקטים (§Pl1.56). במסגרת הדיון בקבוצת הפייסבוק (3) הודגש הצורך בשיפור טכנולוגי (§Pl2.1) ובמאבק בהטיה פוליטית (§Pl2.2).
העורכים בוויקיפדיה הפורטוגזית (24) דנו בצורך ליצור סביבה מסבירת פנים עם מנגנונים מתאימים לטיפול בהתנכלויות (§Pt.2), בסכסוכים (§Pt.1) ובהטיית דיונים (§Pt.3). צריך לשים יותר דגש על מילוי פערי תוכן באמצעות תוכן מקומי (§Pt.6), כאשר התרגום לא צריך להיות בעדיפות (§Pt.8). אנחנו צריכים גם להתמקד במשחוק (§Pt.9), בהגבלות על עריכות מכתובות אנונימיות (§Pt.13), בנגישות לתוכנות קריאה (§Pt.22), בסוגי מדיה אחרים (§Pt.23), בתועלתיות (§Pt.20) ובנגישות (§Pt.21).
הדיון בשפה הרוסית (14) העלה את החשיבות של רב לשוניות (§Ru1.3), גיוון במוצאם של העורכים (§Ru1.1), השתתפות מקוונת קלה יותר, התמקדות בעורכים חדשים ובפעילויות שטח (§Ru1.13), ובצורך בשיפור המעורבות של קרן ויקימדיה ביחס לשינויים טכניים (§Ru1.5). במסגרת שיחה בצ'אט הרוסי (39) הודגשה ההתמקדות בחשיבותו של המודל העממי של הפיתוח (§Ru2.3), בבעיות של משתמשים חדשים המנסים להצטרף לקהילה (§Ru2.4 ), ובצורך בגיוון לשוני רחב יותר (§Ru2.6). צריך גם להתמקד בניטרליות (§Ru2.19), בפעילויות שטח (§Ru2.25), בשיפור תוכן התרגום (§Ru2.29), בפיתוח ויקידאטה (§Ru2.37), ובשיפור היבטים טכניים (§Ru2.38). במקביל, קהילת ויקימסע הרוסית (23) דנה על התפתחות ויקימסע (§Ru4.1) באמצעות שילוב עם מפות ויצירת גרסת הדפסה (§Ru4.2). צריך גם להתמקד באינטגרציה עם ויקיפדיה (§Ru4.5), בקומונס (§Ru4.7), ובוויקידאטה (§Ru4.9). אנחנו צריכים לשכור רכזים טכניים עבור הקהילות (§Ru4.15), לגייס מומחים (§Ru4.20), ולשמור על המורשת התרבותית והטבעית (§Ru4.23). הדיונים במספר נוסף של פרויקטים קטנים ברוסית (14) התמקדו בקישוריות בין הפרויקטים (§Ru3.1), בגיוון לשוני (§Ru3.3), בגישה בלתי מוגבלת (§Ru3.4), בקשר עם עורכים חדשים (§Ru3.13), ובשיתופי פעולה עם מוסדות חינוך (§Ru3.14).
המשתתפים בדיון בוויקיפדיה הספרדית (58) העלו את הרעיון של יצירת קריטריונים משותפים לכל התנועה (§Es1.1), לצד הצורך בתרגום טוב יותר ובתמיכה בשפות ($Link525), בנגישות של התוכן (§Es1.4), בשמירה על עצמאות התנועה (§Es1.6), ובשימוש ב-WP ככלי הוראה (§Es1.7). נטען שאנחנו צריכים להתמקד בעורכים חדשים (§Es1.8), בשימור משתמשים (§Es1.10), במודרניזציה של הממשק של ויקיפדיה (§Es1.9), ובניתוח המבנה הנוכחי שלה (§Es1.11). אנחנו צריכים גם להתמקד בשיתוף פעולה עם ממשלות ומוסדות מקומיים (§Es1.12), לשים יותר דגש על קהילות מתפתחות (§Es1.16), ולא להפוך לאנדוגמים ולהקפיד על השתתפות בפורומים בינלאומיים אחרים גם כן (§Es1.17). אנחנו צריכים להציע סוגים שונים של מאמרים המותאמים לקהלים שונים (§Es1.18), וכן לגייס מומחים על מנת לגשר על פערי תוכן (§Es1.20). אנחנו צריכים גם להתמקד בערכים שלנו (§Es1.26), בקישוריות בין פרויקטים (§Es1.31), בצמצום הפער המגדרי ופערי התוכן (§Es1.39), ובניהול מחקר על הקהילות. (§Es1.54). במסגרת הדיון בקבוצת הטלגרם (29), המשתתפים דנו על גיוס מומחים לשם אימות מאמרים (§Es2.1), ועל חוסר גמישות של משתמשים ומדיניות (§Es2.2). נטען שהקרן צריכה לתמוך טוב יותר בשלוחות (§Es2.4), ולחשוב מחדש על "ההשפעה" של פרויקטים (§Es2.3). אנחנו צריכים לקדם את הגיוון ולגשר על הנתק בין השלוחות ובין הקהילה (§Es2.5). הושם גם דגש על ויקידאטה (§Es2.6), על הפער המגדרי (§Es2.7) ועל שיפור ממשק העריכה (§Es2.8). כמו כן, יש להתמקד בפרויקטי אחות של ויקיפדיה (§Es2.11), בעורכים חדשים (§Es2.15), בשימור משתמשים (§Es2.22), בשיפור מדדים (§Es2.24), בהרחבת שותפויות (§Es2.18), בעצירת ויקיפדיה אפס (§Es2.28), בהרחבת השימוש בקיוויקס (§Es2.27), ובמאבק בחדשות מזויפות (§Es2.10).
הדיון בוויקיפדיה השוודית (6) השווה בין ויקיפדיה השוודית לאנציקלופדיה הארצית (§Sv6), תוך ציון הצורך בשיפור האמינות (§Sv3), ובקישוריות טובה יותר בין הפרויקטים השונים (§Sv5).
הדיון בוויקיפדיה האוקראינית (28) התמקד בעבודה בצורה שיטתית (§Uk.7), בהורדת מספר הסכסוכים הפנימיים (§Uk.8), ביצירת איזון (§Uk.10) ובהרחבת הגיוון בשפות (§Uk.12), ולהתמקד הן בכמות והן באיכות התוכן (§Uk.6). נטען שעלינו גם להתמקד באימוץ טכנולוגיות (§Uk.15), בפורמטים חדשים של ידע (§Uk.16), ובגיוס ילדים (§Uk.18) ונשים (§Uk.19). אנחנו צריכים לשים דגש על החינוך (§Uk.17), על שיתופי פעולה עם ארגונים (§Uk.20), על פיתוח מיומנויות (§Uk.22), על דיגיטציה (§Uk.24) זיהוי תמונות, ניתוח סמנטי, תרגום מכונה, טקסט אוטומטי ועל עיבוד אוטומטי של קבצי מולטימדיה (§Uk.26).
במסגרת הדיון בוויקיפדיה הוייטנאמית (28), ההתמקדות הייתה האיכות התוכן (§Vi2), ובאתגרים טכניים כמו כלים נגד ונדליזם (§Vi5), ופרסום (§Vi6). הייתה גם התמקדות בהזדמנויות, כמו פעילויות שטח בתחום החינוך (§Vi9). הועלה הצורך להתמקד בהכשרת עורכים חדשים (§Vi8), בגישה לא מקוונת (§Vi6), בשמירה על מידע מעודכן (§Vi9) ובהכרה בתורמים (§Vi7). צריך גם להתמקד בקידום הפרויקטים של ויקימדיה (§Vi15). בעוד שמשתתף אחד הציע להתמזג יותר ברשתות החברתיות (§Vi17) משתתף אחר התנגד לרעיון (§Vi18).
הדיון בוויקידאטה (3) הדגיש את הצורך להתמקד בוויקידאטה (§WD.1), ובקישוריות טובה יותר עם ספרות מדעית והאינטרנט (§WD.2).
במסגרת הדיון ברשימת התפוצה של ויקיטקסט (12) הועלה הצורך להתמקד בהצהרת המשימה של ויקיטקסט (§Ws.1), ביעילות הפרויקט (§Ws.3), ביחסים פנימיים (§Ws.4), בטיפוגרפיה דיגיטלית (§Ws.5), בתדמית (§Ws.10) ובאוצרות ובמטא נתונים (§Ws.1). צריך גם להתמקד בשיתופי פעולה לטובת דיגיטציה (§Ws.12), וכן בפיתוח שיטות המאפשרות לאנשים להתאים אישית את התוכן על פי הצרכים שלהם (§Ws.9).
הדיון בוויקימדיה קומונס (1) הדגיש את העובדה שיהיה קל יותר לתרום לוויקישיתוף ללא מחסומי השפה (§WC.1).
החברים בקהילת הוויקי הצפון אמריקאית דנו בקהילות חזקות על גבי-ויקי ומחוץ לוויקי (§WNA.1), תקשורת ושיתופי פעולה (§WNA.2) ובהתמקדות בכנסים (§WNA.3).
"קהילת ויקימדיה ברזיל (קבוצת משתמשים) (5) דנה בנושא ההתמקדות בוויקידאטה (§BR.1), בפער המגדרי (§BR.2), בגיוון וביכולת גישה (§BR.3), בכלים טובים יותר לניהול פעילויות שטח (§BR.4), ובחינוך (נושאים כמו מתמטיקה) (§BR.5).
קהילת ויקימדיה גאנה (קבוצת משתמשים) דיברה על חלל הקהילה (§GH.1), על הצורך להתמקד יותר באלגוריתם WEP (אבטחה) (§GH.2), על ויקיפדיה אפס (§GH.3) ועל קהילות מתעוררות (§GH.4).
חברים בוויקימדיה סרביה (4) אמרו כי צריך למצב את ויקיפדיה כחלק מתכנית הלימודים בחינוך (§RS.1), ולהעביר לדיגיטציה את כל היצירות הציבוריות (§RS.2). נטען כי ויקידאטה תהיה בשימוש נרחב (§RS.3) ושימור המשתמשים לא יהיה בעיה יותר (§RS.4) ב-15 השנים הבאות.
הדיון בויקימדיה אינדונזיה - סקר דוא"ל התמקד באמינות, בחינוך (§ID.1), בניטרליות (§ID.3), בשותפויות (§ID.2), בשוויון בין שפות (§ID.4), בקידום המורשת התרבותית (§ID.5) ובקהילות מתפתחות (§ID.6).
בקבוצת ויקי באפריקה (1) נטען שקהילות מתפתחות יהיו חלק מההיסטוריה, עם דגש על התייחסות שוויונית וגישה שוויונית למשאבים (§WIA.1).
במסגרת הדיון בוויקימדיה מחוז קולומביה (10) ניתן דגש על בריאות הקהילה (§US-DC.1), על הצורך להגיע לקהילות מתעוררות (להגיע לכפרים) (§US-DC.2), על המאבק בהטרדות (§US-DC.3) ועל עירוב משתתפים מתחומי ידע שונים (§US-DC.4). נטען שצריך גם להתמקד בגיוון (§US-DC.6), בניטרליות (§US-DC.7), בשיתופי פעולה עם מוסדות (§US-DC.8), בטכנולוגיה טובה יותר (§US-DC.10), ובתמיכה במתנדבים מקומיים ומרוחקים (§US-DC.9).
ויקימדיה לבנט (14), במסגרת מפגש פנים אל פנים, העלתה את הצורך להתמקד באיכות (§LEV.1), בתיקון דקדוק אוטומטי (§LEV.6), ובגישור על פערי תוכן (כגון מדע) (§LEV.10). צריך גם להתמקד בסקירה של תוכן שנוצר במסגרת תוכנית החינוך בוויקיפדיה (§LEV.13).
הדיון בוויקימדיה אוקראינה (20) התמקד בהכללת סוגים חדשים של מדיה (§UA.1), באיכות התוכן (§UA.2), בהעלאת קמפיין נגד זכויות יוצרים (§UA.3), בגיבוש מדיניות טובה יותר (§UA.4) ובשיתופי פעולה עם מוסדות חינוך (§UA.5). צריך גם להתמקד בשותפויות (§UA.6), במשיכת קוראים חדשים (§UA.8), בגיוס עורכים חדשים (§UA.9), בקישוריות מול פרויקטי קוד פתוח אחרים (§UA.12), ובפרויקטי אחות חדשים (§UA.15). צריך גם להתמקד ביישוב סכסוכים (§UA.17), בריבוי שפות (§UA.18) ובשיפור הממשק (§UA.20). לא צריך לקיים יותר כנסים בעתיד (§UA.14) וצריך למנוע אפשרות לביצוע העלאות מקומיות (§UA.16).
במסגרת הדיון בוויקימדיה ארגנטינה (26), המשתתפים התמקדו באנשים שמאחורי פרויקטים של ויקימדיה (§AR.1), בפיזור רחב יותר של מוקדי השליטה והניהול של התנועה והפרויקטים שלה (§AR.1), בפערי מגדר (§AR.4), בהעצמה כללית (§AR.10), ביצירת פרויקט ספציפי לקידום חומרה פתוחה (§AR.11), בממשק סלולרי מודרני עם תאימות לתקשורת עם ניידים (§AR.12), בתכניות חינוך (§AR.15), וביצירת מערכת הכנסות המבוססת על גביית תשלום מחברות בגין הצגת הלוגו שלהן על ערכים (§AR.16). ויקיפדיה צריכה לבצע קפיצת מדרגה כמותית ואיכותית על בסיס הרחבת הדורות החדשים (§AR.22). המשתתפים שמו גם דגש על איכות ביחס לכמות (§AR.25).
הדיון בוויקימדיה גרמניה (15) התמקד בגיוון של התוכן, במתן דגש על איכות (§DE.1), באוריינות מדיה, בשימוש ויצירה של ידע חופשי, (§DE.2), בשיתוף פעולה, יצירתיות, כוללנות (§DE.6), ביצירת סביבה מזמינה (§DE.13), מערכת אקולוגית מגוונת של קהילות ומוסדות (§DE.14) וכן בפעילות משותפת ונגישה (§DE.15).
במסגרת הדיון בקבוצת ויקינשים (13), נטען כי עלינו לפתח אנציקלופדיה פחות אליטיסטית ויותר כוללנית (§WW.1). יש גם לתת דגש על דיוק התוכן (§WW.3), להילחם בבריונות ובהטרדות (§WW.4), לעודד יצירת ערכים חדשים (§WW.5), לאמץ כלי ניטור מתקדמים (§WW.6), ולשפר את רמת הקריאות של התוכן (§WW.7). הדיון התייחס גם למדיניות המחיקה (§WW.11), מדיניות מתן השמות לערכים על אודות נשים (§WW.12), ולקרן ויקימדיה (§WW.13).
חברי הצוות של ויקימדיה הולנד (12) דנו בשיתוף הפעולה בין הפרויקטים השונים, תוך צמצום פעילויות מקבילות וקידום פעילויות משלימות (§NL.1), ובמתן סביבת למידה מלאה, כולל אפשרות לקבלת תמיכה (§NL.2). הם גם דנו על ייצוג ידע, חדשנות (§NL.3) ליקוי ראייה, דיסלקציה, הבנה מוגבלת של אתגרים קוגניטיביים (§NL.4), יצירת סביבה מקבלת פנים עבור משתמשים חדשים (§NL.5), תשתית תמיכה טובה יותר (§NL.7), שותפויות (§NL.8), יצירת קיבולת, גלאם (§NL.9), אמינות אקדמית (§NL.10), קידום מחקר על פרויקטי ויקימדיה (§NL.11), וניטרליות (§NL.12).
הדיון בויקימדיה הולנד (18) התמקד בחשיבות של אווירה ידידותית (§NL.1), בהתפתחויות טכנולוגיות (§NL.2), בתרגום מכונה (§NL.4), בצורך בצמיחה ובגיוון הקהילה (§NL.8), בקיבולת הפעילות (§NL.9), בעידוד רישיונות חופשיים (§NL.10), ובאיכות של פרויקטי ויקימדיה, האמינות והניטרליות (§NL.15). הושם גם דגש על חינוך (§NL.16), ועל הגלובליזציה של הפרויקטים שלנו (§NL.18).
הדיון בוויקימדיה איטליה התמקד במיומנויות גישור, מקורות מיוחדים, אוריינות דיגיטלית (§IT.1), עידוד מומחים להמשיך ולאמץ גישות ומתודולוגיות שונות על מנת לכלול נקודות מבט אחרות (§IT.2), רב-לשוניות (§IT.3), תוכן חופשי (§IT.6), עידוד גיוון (§IT.7), איכות התוכן (§IT.8), הפיכת פרויקט גלאם לאמצעי יעיל לשיתוף ידע (§IT.9) ותכניות החינוך (§IT.10). מספר משתמשים הביעו את דאגתם לפיה למוסדות שונים יש חוסר אמון כלפי ויקיפדיה (§IT.11). הם גם הדגישו את החשיבות של יצירת מודעות (§IT.13), אמינות התוכן של ויקימדיה (§IT.14), ושותפות (§IT.17) ו-(§IT.18) ו-(§IT.20).
במסגרת הדיון בוויקימדיה ישראל (47), הושם דגש על שיתוף הפעולה בין ויקיפדיה, מוסדות חינוכיים והאקדמיה (§IL.2) ו-(§IL.3), על אמינות (§IL.4) ו-(§IL.34), בינה מלאכותית (§IL.5), מציאת דרך יעילה לעודד אנשים שונים ומרקעים מגוונים לתרום (§IL.6), עבודה על שפות בסיכון (§IL.9), יצירת אווירה וסביבה ידידותית (§IL.10), עבודה במסגרת היכולות והמשאבים שלנו (§IL.13), תקשורת ושיתוף פעולה בין פרויקטים (§IL.14), חיזוק הקשר האישי בין העורכים (§IL.18), והגישה כלפי קהילות מקופחות (§IL.20). המשתתפים גם דנו ביחס לאיכות התוכן (§IL.21), עבודה עם גופים חיצוניים (§IL.22), תכניות חינוך (§IL.23), תמיכה טובה יותר בכלי תרגום (§IL.27), הפצה של תרבות ויקיפדיה (§IL.29), נגישות לתוכן (§IL.31), שיתופי פעולה (§IL.44), שיפורים טכנולוגיים (§IL.45), והנושא של עריכה בתשלום (§IL.46).
ועדת השלוחות (14) העלתה את חשיבות התמיכה באנשים באמצעות שלוחות מקומיות (§AC.1), פיתוח מודלים עבור שיתופי פעולה (§AC.2), יצירת שלוחות יציבות ובעלות קיימא (§AC.3), וגיבוש תהליך יעיל ומקיף לשם קבלת החלטות (§AC.5). אנחנו גם צריכים להתמקד בלמידה (§AC.13), יישוב סכסוכים (§AC.6), השפעה חברתית (§AC.7), שיתופיות (§AC.8), גיוון (§AC.9) ובמוניטין של השלוחות השונות (§AC.12).
קבוצת המשתמשים אספרנטו ותוכן חופשי (2) דיברו על שיתופיות (§EliSo.2), וכן לגבי הזמינות והגישה אל פרויקטי ויקימדיה במגוון השפות השונות (§EliSo.1).
חברי ויקימדיה בריטניה (5) דנו בחשיבות הגיוון (§WMUK.1), בפעילות לטובת הציבור הרחב (§WMUK.2), בשיפור הטכנולוגיה (§WMUK.3), בשיתוף פעולה עם ארגונים (§WMUK.4), ובמאבק בחדשות מזויפות (§WMUK.5).
במסגרת פגישה פנים אל-פנים, ויקימדיה טאיוואן (4) העלתה את הצורך להתמקד בגיוון ובקהילות מתפתחות (§TW.1), בשיתוף פעולה עם ממשלות, מדיה וארגונים מקומיים (§TW.2), בעידוד משתמשים חדשים וגיוס מומחים (§TW.3) ובשיפור באיכות התוכן (§TW.4).
הדיון בוויקימדיה חוף השנהב (25) התמקד בהפצת ויקיפדיה באזורים כפריים (§CI.1), שימוש ויקיפדיה ככלי חינוך (§CI.2), ציטוטים בעל-פה (§CI.4), חדשנות באמצעות שילוב ויקיפדיה במרכזי מחקר ותיעוד (§CI.5), פעילויות שטח (§CI.6), שותפות (§CI.7) ו-(§CI.23) ואזורים בעלי גישה נמוכה (§CI.8), סולידריות בין תורמים (§CI.9), תכנית להכשרת מתנדבים (§CI.13), תמיכה בקהילות מתפתחות (§CI.16), שיפורים טכנולוגיים (§CI.20) ואיכות התוכן (§CI.21).
הנתונים מהסקר האישי מדגימים שאנשים דיברו על ריכוז כל הפרויקטים (§PS.1), ביזור התנועה (§PS.13), תקשורת טובה יותר (§PS.2), שיפור היציבות (§PS.3), מהימנות (§PS.17), שיתוף פעולה בין תורמים, מתן עדיפות למסד הנתונים של ויקיציטוט (§PS.5), שיפורים טכנולוגיים (§PS.10) ו-(§PS.21), יצירת סביבה ידידותית לכולם (§PS.19), התמקדות בשפות דרומיות (§PS.22), אינטגרציה של ויקינתונים (§PS.24), מקור ידע אלטרנטיבי (§PS.31) ושותפות. המשתתפים גם התמקדו בפערי מגדר (§PS.46), חינוך (§PS.60) ו-(§PS.61), יצירת סביבה ידידותית ומסבירת פנים עבור עורכים חדשים (§PS.68), וקהילה רב לשונית אמתית, המבוססת על טכנולוגיית התרגום (§PS.72).
נתוני סדנת האסטרטגיה בכנס בברלין (59), התמקדו במטרות שהמשתתפים ביקשו להשיג, כגון אנציקלופדיות ממוקדות (§BSW.1), ודאות משפטית, חופש פנורמה, שדלנות (§BSW.4), צדק מגדרי (§BSW.6), שיפורים טכנולוגיים (§BSW.7) ו-(§BSW.9), וכמה סוגים של צ'ופרים לכבוד הוויקימדים. הם גם שיתפו כיצד להשיג מטרות אלה. רעיונות כגון מעורבות (§BSW.10), תכניות עמיתים (§BSW.13), הפעלת פרויקטים בבית ספר (§BSW.14), שקיפות התנועה (§BSW.15), ואימוץ שיטות מומלצות (§BSW.16). הם גם דנו איזו מן השפעה יש לפרויקטים שלנו על החברה והפוליטיקה (§BSW.20) ו-(§BSW.28). המשתתפים העלו גם את תחושת הסולידריות בין פרויקטים דומים בשפות אחרות (§BSW.29), היחסים בין הקהילות והשלוחות, הגברת השקיפות, קידום תרבות של תקשורת פתוחה, שפה רגישה לשוני מגדרי, גיוון; (§BSW.37) שדלנות, ודאות משפטית (§BSW.45); ונקודות מפתח מרכזיות ברשת של העברת מידע (§BSW.50).