אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/נירובי, קניה. מפגש אסטרטגי בקניה עם מומחי טכנולוגיה - 29 במאי 2017

Other languages:
English • ‎Tiếng Việt • ‎dansk • ‎español • ‎français • ‎italiano • ‎polski • ‎עברית • ‎العربية • ‎中文

משתתפים

מנחים:

  • ג'ק רבאח - מנהל אזורי בקרן ויקימדיה, שיתופי פעולה אסטרטגיים במזרח התיכון ובאפריקה
  • פטרישיה אמירה - williamsworks, מומחית לתקשורת

חברי הפאנל:

נושאים ומטרות כלליות

ב-29 במאי 2017, קרן ויקימדיה, בשיתוף עם Williamsworks, כינסה שלושה מומחי טכנולוגיה בניירובי, קניה, כדי לדון בעתיד של ויקימדיה. כחלק מתהליך אסטרטגיית התנועה של ויקימדיה לשנת 2017, הצגנו לנוכחים מספר שאלות הנוגעות לאימוץ ולהטמעה העתידיים של טכנולוגיות במזרח אפריקה.

סיכום כללי:

  • קניה/מזרח אפריקה אינן מייצרות או מתעדות מספיק את הידע שלנו. רק 1% מכלל משתמשי האינטרנט ייצרו תוכן מקוון, לעומת 90% הצורכים אותו בדרכים אחרות (לייקים, ציונים, הערות). בעתיד, הבעיה העיקרית לא הולכת להיות הגישה לאינטרנט, אלא מי מחזיק בידו את התוכן של האינטרנט עבורנו. הנרטיב האפריקאי נחטף: הסיפור שלנו מסופר בשמנו ומעצב את השקפת העולם העולמית.
  • הידע צריך להיות מבוסס על ההמונים, ויש להשתמש בתמריצים הנכונים לצורך כך. התמריצים כוללים (1) תמריץ כספי (הרצון להתעשר), (2) תמריץ רוחני (הרצון להיות קרוב יותר לאלוהים), (3) תמריץ חינוכי (רצון ללמוד), (4) תמריץ למימוש עצמי (להגשים את עצמך באמצעות יצירת תוכן), ו(5) אימות (צופים). חסמים בנושא זה כוללים "תסמונת מתחזה" (להרגיש כאילו אתה לא מספיק טוב לעשות משהו) וחוסר ידע מספיק על הנושא כדי לשתף.
  • הטכנולוגיה (ללא הכשרה מתאימה) יכולה להעצים בעיות כלכליות (לפי מחקר מטעם מוזילה).
  • לשפר את חוויית המשתמש באופן שפונה להמונים. לדוגמה, לאפשר לאנשים להתכתב עם התוכן של ויקיפדיה ישירות בחלונית המידע של Google, ליצור ערוצי תוכן לפי נושא באפליקציות הודעות מידיות, כגון WhatsApp ו- Telegram.
  • הבנה טובה יותר אודות הזהות והמיקום של עורכי ויקיפדיה. "בלוגים כבר לא מאופיינים בלהט, היום קיימים תמריצים חומריים מאוד. אנשים עשויים להימשך לרעיון של לספר את הסיפורים שלהם, אבל זה צריך לספק יתרונות מוחשיים או הכרה.
  • יצירת פלטפורמה ללמידה, ולא רק מאגר ידע. אפליקציות אחרות משנות באופן בסיסי את הדרך בה אנו לומדים. גוגל מסירה חלק גדול מהתוצאות הפחות יעילות כשמדובר בתוצאות חיפוש. כדי באמת להיות שימושיים עבור משתמשים על גבי פלטפורמת ויקיפדיה, יש ליצור "מסע" של למידה, כמו Duolingo או טלגרם.

הערות

מהם האתגרים בתפקידים שלכם ובמרחב הידע?

  • חלל הידע בקניה/מזרח אפריקה אינו מייצר ביעילות, או מתעד מספיק מהידע שלנו (הידע נשמר בראשי אנשים ובמרחב המסורתי). כבלוגר ויוצר תוכן, קל להפוך גלוי ב-Google ביחס לנושאים ותחומים ספציפיים, מפני שאנשים אינם יוצרים או מפרסמים כמויות מספקות של תוכן, וזה טוב לעסקים ולמותגים, אך גרוע באופן כללי. טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם חשובים, אבל זה לא מספיק.
  • רק 1% יוצרים תוכן מקוון לעומת 90% העוסקים בדרכים אחרות (לייקים, ציוצים, תגובות). יש 200 מיליון דוברי סווהילית, אבל רק שבריר אחוז מתוכם יוצר תוכן. לערוץ הווידאו הויראלי הראשון של אפריקה (Makmende) היה קרב מול ויקיפדיה לגבי לגיטימיות, כאשר הדף נסגר פעמים רבות. מי שם בקניה/במזרח אפריקה יכול לעשות את כל העריכה של המתנדבים, הגהה והרשמה?
  • בעתיד, הנושא המרכזי לא יהיה הגישה לאינטרנט, אלא מי מנהל את התוכן באינטרנט עבורנו. בימים הראשונים, האינטרנט היה יותר כמו מעבדה (המדיה החברתית היה חלק קטן). היינו חוקרים, עכשיו אנחנו המוצר. פייסבוק הכפילה את היקף גיוס המגיהים. דאע"ש מראה כיצד ניסוי מקוון יכול להפוך למסוכן. התוכן הוא עכשיו הליבה של מי שאנחנו, ואנחנו מוגדרים על ידי מי שאנחנו באינטרנט. האינטרנט אוצר תוכן עבורנו ואומר לנו במה אנחנו צריכים להאמין.
  • אפריקה תמיד הייתה אחת מהצרכניות הגדולות ביותר, אבל במקביל אחת מהתורמות הקטנות ביותר בכל הנוגע לתוכן (פחות מ-1% מכלל השפות באפריקה הן מקוונות). כמות התוכן עדיין נמוכה בהרבה ממספר האנשים שעושים בשפה שימוש. אנחנו מעוצבים על ידי תוכן שאינו נוצר על ידינו.
  • הנרטיב האפריקאי נחטף. אפריקה היא עדיין "היבשת האפלה" בכל הנוגע ליצירת תוכן משלה. הסיפור שלנו מסופר בשמנו (מתווכים קיימים בפייסבוק וכו'). כאשר אנשים מדברים בשם אפריקה אבל הם לא מאפריקה, זה מעצב את השקפת העולם הגלובלית. אם לא תספר את הסיפור שלך, מישהו אחר יעשה זאת.

מה הם חלק מהדרכים שבהם אנשים מתעדים היסטוריה ומסורות? מהן ההזדמנויות לקחת עמדה ולתעד ולבצע דיגיטציה עבור שהשאר יוכלו לצרוך?

  • אקדמאים יושבים במגדלי שנהב עם מידע שאינו זולג מטה, ולכן יש צורך לבנות מהשטח. מומחה אחד עובד על פרויקט אנימציות של 3 דקות על היבטים פחות ידועים של ההיסטוריה האפריקאית.
  • צריך להשתמש בתמריצים הנכונים. יש שלושה תמריצים עיקריים: כסף (רצון להיות עשיר), רוחני (הרצון להיות קרוב יותר לאלוהים), וחינוך (רצון ללמוד). אבל יש גם שני אחרים: הראשון הוא מימוש עצמי: "יצירת תוכן לצורך מציאת העצמי." כדי שזה יהיה מוצלח, אדם צריך מידה מסוימת של ביטחון עצמי. לעתים קרובות, אנו סובלים מ"תסמונת המתחזה" (לא מרגישים כאילו אנחנו מספיק בקיאים, או מספיק טובים כדי לעשות משהו). השני הוא שאנחנו פשוט לא יודעים - אנשים יותר מדי מחוסרי ידע בנושא מכדי לשתף.
  • גם ללא מומחיות ספציפית בנושא, התפרצויות קטנות של הסמכה/אימות יכולות להוביל אותכם לשנה או שתיים של יצירת תוכן. אבל אם תוציאו כמה סרטונים ואף אחד לא יראה אותם, אתם תפסיקו בסופו של דבר - ללא קהל קוראים, אין חמצן ליצירה להמשיך.

מהם האתגרים אותם הטכנולוגיה מציבה בפני מזרח אפריקה?

  • הטכנולוגיה נחשבת לעתים קרובות כמכשיר לשינוי חברתי נהדר. אבל מחקר של מוזילה שחשף קנייתים לסמארטפון בפעם הראשונה ועקב אחריהם למשך שנה, מצא למעשה כי הטכנולוגיה (ללא הכשרה מתאימה) יכולה להעצים בעיות כלכליות. האתר מס' 1 בקניה הוא Google (מבוסס על מכירות מכשירי אנדרואיד), אבל מס' 2 הוא Sportpesa (אתר הימורים). ההפסדים גדולים בהרבה מהאזהרות, אבל האנשים לא מודעים לכך ברמת התפיסה. צריכת נתונים יקרה (כמה עולה מגהבייט?) יכולה גם לגרור נזק כלכלי.
  • קולוניאליזם דיגיטלי: לרוב האנשים בקניה אין את הלך הרוח או האמונה שאנחנו יכולים לבנות מוצר ברמה עולמית שכולם יכולים לאמץ. מרביתם מנסים ליישם משהו שמצליח במקום אחר לכאן.
  • צריך לקדם חדשנות בסדר גודל של 1000x, כדי שנוכל ליצור עסקים שהופכים למוצרי מיליארד דולר. בתוך 10-15 שנים, אנחנו מתחילים להיות נקודת זינוק שממנה, מתוך נקודת מבט דיגיטלית/סטארטאפ, כמה אורות מנחים וחברות גדולות מתחילות לצאת מהיבשת הזאת. קניה מובילה את העולם כשמדובר בכסף סלולרי, הוא ידידותי מבחינה טכנולוגית, ואומץ בשלב מוקדם. MPESA היה פתרון פשוט ולאף אחד לא היו שום ציפיות לגביו. הוא מילא נישה מסוימת. מאמר דעה בניו יורק טיימס קובע: "M-Pesa הוא שירות מסחרי, כמובן. אבל הוא לא יכול היה להתקיים ללא סיוע חוץ... [<tvar|link3>הוא הסתמך על] מענק של 1.3 מיליון דולר לפיתוח המערכת... זו הייתה אחד מההשקעות המוצלחות ביותר של סיוע חוץ אי פעם".

מה לגבי כוח אדם וכיצד הוא מקושר לתרבות ההתנדבות בקניה? איך אנשים צוברים ניסיון וכיצד נראית תרבות מתנדבים?

  • התרבות של ההתנדבות הולכת למקום האמיתי ביותר: התנדבות של המשאבים הקטנים שלנו. Harambee ("כולם התאחדו!" בסוואהילית). בדור ההורים, Harambee היה קריאת מוטיבציה. עכשיו, ההיבט החומרי הוא השולט. כמה התרבות הזאת יכולה להיות מופנית לכיוון תרומה של ידע?
  • כתיבת בלוג אינה כבר עניין של תשוקה - היא הפכה לעניין מסחרי. זה כבר לא עניין של כיף ומשחקים, זאת פעילות תובענית משני הצדדים (כסף וזמן).
  • אפקט דור המילניום: התפשטותן של תפיסות לגבי זכויות אישיות ויצירת מותגים. אנשים הפכו ממוסחרים. "Cushy life posts" - אנשים יוצרים תדמיות נוצצות שלא מתייחסות לעבודה קשה או לעקביות. יש אנשים שאינם מוכנים ללמוד, רק רוצים להעלות תמונה טובה לאינסטגרם וליהנות מניצחון מהיר.
  • יש שאיפה לתחושה של זהות בקרב אנשים צעירים, והם עשויים להימשך ליכולת לספר את הסיפורים שלהם ולהתחבר לייעוד רחב יותר, אם הוא משווק נכון. יש סיכוי ליצור נבואה של התנדבות אשר תגשים את עצמה. איך אנחנו מעמידים את עורכי ויקיפדיה על הפודיום ומסבירים שמדובר בקריאה רחבה יותר: "הסיפורים שלכם מסופרים", "זה יותר חשוב מבנאליות של המרחב הקיברנטי". לצבא האמריקני יש שפה שמעוררת השראה: "המעטים, הגאים. "ויקיפדיה יכולה ליצור את זה גם לספר סיפורי הצלחה ותוצאות, תוך שימת דגש על "ייעוד משמעותי" ועל הערך של עבודה קשה. תארו לעצמכם עולם שבו היה אופנתי לתרום, ותורמים זכו למעמד חברתי דרך המעורבות שלהם.

מה נדרש כדי להיות הדבר הטוב הבא?

  • זה עניין של תמריץ. תן להם סיבה לעשות את זה. הם רוצים לקבל הכרה שמתייחסת למשהו יוצא דופן שקורה, וצריכים גירוי חזותי. צריכה להיות תחושה טובה יותר של זהות ומיקום סביב מיהו עורך בוויקיפדיה, בדיוק כמו בעל אישיות בטוויטר. תחושת הזהות יכולה להיות מועתקת באור חיובי.
  • הפיכה של תהליך העריכה למשחק. עיינו בהתנהגויות של אנשים צעירים המניעים את המדיה החברתית (למשל, פתיחת חשבונות מזויפים לביצוע מסעות פרסום) ועשו שימוש בגורמים החיוביים המניעים את המעורבות המקוונת שלהם לשימוש למען המטרות שלנו. הפכו את כל תהליך העריכה למשחק: ביקורות ולייקים הם דבר אחד (הם יכולים להתבצע דרך חשבונות מזויפים), אבל קשה יותר לזייף חשבון - צריך לעבוד בשביל זה.
  • האימות הוא תמריץ מפתח. אנשים צעירים נואשים לחיבור/סימפתיה/ שבחים/ וכו'. ויקיפדיה היא תמריץ אינטלקטואלי ("אני בחור חכם וזה מה שכתבתי"). אבל יהיה קשה להילחם נגד תסמונת המתחזה (רבים עשויים לשאול "אני מספיק טוב כדי לכתוב כאן?"). האימות הופך להיות חשוב.

מהי המודעות לוויקיפדיה ביבשת?

  • המודעות לוויקיפדיה נמוכה מאוד באפריקה/ניגריה, והגישה כלפי השימוש בוויקיפדיה הייתה במחלוקת בין המומחים. מומחה אחד מעוניין בעתיד, ומחפש את הסיפור הבא. הם לא מחפשים את העבר ואת מקורותיו של המוצר, אלא מה קורה עכשיו. אז הם לא משתמשים קבועים בוויקיפדיה. מומחה אחר מספק תכנים המבוססים על תוכן ויקיפדיה, וכו', אבל הולך עם ויקיפדיה בכוונה. אם נכשלתי בחיפוש בכל האפשרויות ב-Google עבור נושא ספציפי נישתי, אני אלך לוויקיפדיה ו"אשתמש בה כאשר אני צריך ידע רלוונטי לטובת מה שאני עושה".
  • הקנייתים הם לא קוראים גדולים. בחינוך, רובם קוראים לקראת בחינות. מעטים קראו לשם הנאה או התפתחות אישית.
  • ויקיפדיה קשורה בצורה הדוקה עם גוגל, אשר עושה פרסום אינטנסיבי על גבי שיטות שונות של תקשורת. המסע של המשתמש מתחיל עם חיפוש דברים ב- Google. אופטימיזציה למנועי חיפוש מעניקה לנו תוצאות ספציפיות (למשל, הבלוג עונה על השאלות הספציפיות שלנו), מה שעשוי לגרום אותנו לדלג על ויקיפדיה. מספר המשתמשים בוואטסאפ גדול פי 12 ממספר המשתמשים בטוויטר.
  • כיצד ויקיפדיה יכולה לשפר את החוויה של אנשים עם התוכן של ויקיפדיה ב- Google (לדוגמה, לאפשר לאנשים ליצור אינטראקציה עם באנר של Google)? לעולם לא ניתן לצטט את ויקיפדיה, כך שהאותנטיות היא בעיה. סטודנטים לא רוצים לעשות את הצעד הנוסף. איך מלמדים אנשים ללמוד? אפשר להשתמש במודל flashcard המבוסס על Duolingo. או אולי לערוך את פאנל הידע של 200 תווים ב-Google. כיצד אתה גורם לאנשים לעסוק בתוכן?
  • איך לפנות אל ההמונים קצת יותר (חוץ מלעשות פרסום מלא כמו גוגל)? אולי לייצר ערוצי התוכן. להתחיל עם הנושאים הפופולריים ביותר/העמודים בעלי מספר המבקרים הגבוה ביותר בוויקיפדיה, ולהמשיך משם כדי ליצור חוויית משתמש טובה או מסע בקרב התוכן. אפליקציית ההודעות המיידיות טלגרם (מבין 20 האפליקציות המובילות ביותר בקניה) היא "צלחת פטרי לכיצד להצליח בעולם ה- IM". ייתכן שאתה מדלג על התנועה, אבל יוצר חוויית משתמש טובה יותר.