Strategy/Wikimedia movement/2017/Cycle 2/Reach/Generative research summary/he

This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Cycle 2/Reach/Generative research summary and the translation is 100% complete.

רקע

על מנת להגיע לאנשים רבים יותר, קרן ויקימדיה החלה לחקור אודות הקוראים הפוטנציאליים בשווקים שבהם המודעות וקהל הקוראים של ויקיפדיה נמוכים כעת, ובמקביל היקף הגישה לאינטרנט הולך וגדל במהירות. הקוראים הפוטנציאליים הללו מחפשים מידע מקוון, לעתים קרובות מטלפונים סלולריים, בשפות שאינן בהכרח זהות לאלו שהם מדברים בבית. המחקר התמקד בהבנת ההקשר של הקוראים במקומות אלה, כולל אופן השימוש שלהם באינטרנט, תפיסות לגבי ויקיפדיה, וכיצד פרקטיקות קיימות עשויות לתמוך או לעכב למידה עבורם.

מתודולוגיה

קרן ויקימדיה ערכה מחקרים במספר מדינות בעלות פוטנציאל גבוה, כאשר המחקרים המקיפים ביותר התקיימו בשלוש מדינות: מקסיקו, ניגריה והודו. היו שלושה סוגים של מחקר שנערכו בכל אזור. הראשון היה באמצעות ראיונות קהילתיים, במסגרתם התבקשו חברי הקהילה למצוא אישים אידאלים לביצוע ראיונות, ולהבין מהם מה הם ירצו לדעת על הקוראים במדינות שלהם. המחקר השני התבצע באמצעות סקרים טלפוניים, שהצליחו להציג את המודעות לוויקיפדיה ואת דפוסי השימוש בה, מידע כללי על היקף השימוש במכשירים ניידים ובאינטרנט, כמו גם נתונים הדמוגרפיים של המשתמשים. השיטה הסופית ששימשה לאיסוף מידע נעשתה באמצעות מחקר עיצובי, שכלל ראיונות אתנוגרפיים, הדגמות של טכנולוגיית משתמש, וראיונות עם מומחים. במקסיקו נערכו 2,500 סקרים בשתי שפות; בניגריה נערכו 2,500 סקרים בארבע שפות; בהודו נערכו 6,000 סקרים על גבי 12 שפות שונות. מחקרים אלו התרחשו במהלך התקופה שבין פברואר ליוני 2016. ראו את הדו"ח המלא במטא-ויקי.

ממצאים

מתוך מחקר זה, עלו 25 ממצאים בשבע קטגוריות שונות על פני שלושת האזורים:

  1. חיפוש מידע
    • אנשים מחפשים קודם כל חדשות ומידע לקראת פעולות שונות, ורק לאחר מכן הקשרים.
    • לא קיים מקור אחד ויחיד עבור חדשות ומידע.
    • רק בתרחישים ספציפיים אנשים בוחנים את האמינות של מקור מידע בינלאומי.
    • אנשים לא צריכים לסמוך על מקור מידע כדי למצוא אותו שימושי.
    • מערכות מידע מוצלחות פוגשות את המשתמשים במקום שבו הם נמצאים כיום, והן מתפתחות עם הרגלי המידע המשתנים שלהן.
    • תוכן חזותי ועיצוב מסייעים למשוך ולשמר משתמשים.
  2. גישה לאינטרנט
    • גישה קבועה לאינטרנט עבור אנשים פרטניים אינה הנורמה מבחינת כולם.
    • הגישה לאינטרנט נעשית ברובה ממכשירים ניידים, ואנדרואיד היא הפלטפורמה הנפוצה ביותר.
    • בניגריה, האינטרנט יקר למדי. הצרכנים הם קונים, אשר רגישים למחיר עם נאמנות נמוכה למותג.
    • בהודו, הגישה לאינטרנט זולה יותר, אבל העלות נותרת מחסום לחדירה נרחבת יותר של האינטרנט לשווקים נוספים.
    • במקסיקו, הצרכנים מודעים לעלויות השימוש באינטרנט סלולרי, ונוטים להשתמש ב-WiFi על מנת לחסוך בעלויות. WiFi במקומות ציבוריים נוטה להיות איטי ובאיכות נמוכה.
  3. הבנת האינטרנט
    • מודלים מנטליים ברחבי האינטרנט יכולים להיות מבולבלים.
    • אנשים לומדים כיצד להשתמש באינטרנט מאחרים, הן מקרובים והן ממתווכים מקצועיים.
  4. שימוש באינטרנט
    • אנשים משתמשים באינטרנט באנגלית, מבלי לצפות אחרת.
    • אנשים מודעים לעלויות הגלישה הסלולרית, ודפדפנים בעלי רוחב פס נמוך מצויים בשימוש רחב.
    • אפליקציות לנייד מתאפיינות בפופולריות עצומה. אפליקציות לשליחת הודעות מידיות ורשתות מדיה חברתית נמצאות ברף העליון.
    • לתלמידים ולמחנכים יש לעתים קרובות דעות סותרות האם וכיצד האינטרנט יכול לתמוך בחינוך הפורמלי.
  5. קבלת מידע באינטרנט
    • אנשים סומכים על החיפוש המקוון (על Google בפרט) כדי לקבל את המידע שהם צריכים.
    • הרגלי החיפוש הם בסיסיים במידה רבה. המשתמשים מציגים את מה שהם צריכים באמצעות שאילתות ניסוי וטעייה, או על ידי חיפוש סימנים לאיכות בתוצאות החיפוש.
    • בעידן של גלישה מונחית חיפוש, מונחה משימות, אין כמעט נאמנות למאפייני אינטרנט ספציפיים - אלא אם הם מתייחסים לתשוקות אישיות.
    • אנשים מקבלים יותר ויותר מידע באינטרנט, ולאחר מכן צורכים או משתפים אותו במצב לא מקוון.
  6. מודעות לוויקיפדיה
    • בתור מותג, ויקיפדיה אינה מוכרת או מובנת בצורה רחבה. יש אנשים הקוראים את ויקיפדיה מבלי להבין אותה.
    • אנשים מבלבלים את ויקיפדיה עם מנוע חיפוש או פלטפורמת מדיה חברתית. הדבר יכול ליצור ציפיות לא מציאותיות לגבי הפונקציונליות שלה.
  7. שימוש בויקיפדיה
    • קוראי ויקיפדיה הם בדרך כלל מוכווני משימה, ולא מוכווני העשרה. ויקיפדיה משמשת כנקודת התחלה תועלתנית שלעתים עולה באמצעות חיפוש כללי, ולא משמשת כיעד בפני עצמה.
    • מודל התוכן של ויקיפדיה יכול לעורר חשד. למרות זאת, לא נמצא קשר מובהק בין האמון והקריאה של ויקיפדיה.