אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/המסלול השלישי/תהליך

מטרות & יעדים

יש לנו 4 מטרות עיקריות במסגרת המסלול השלישי:

להבין ולהגדיר

להבין ולהגדיר מגמות עולמיות מרכזיות שישפיעו על העתיד של תנועת ויקימדיה, על מנת לגבש את הכיוון האסטרטגי של התנועה

• תחומי מחקר פוטנציאליים:
  • שינויים בהרגלי צריכת מדיה: היכן וכיצד אנשים מקבלים מידע וחדשות כיום, וכיצד זה צפוי להשתנות?
  • עתידה של הקריאה: אילו שינויים צפויים להתרחש ביחסנו למילה הכתובה?
  • שינויים בייצור וצריכת מידע: כיצד החידושים הטכנולוגיים החדשניים, כגון מציאות מדומה, בינה מלאכותית ועוזרים דיגיטליים המופעלים באמצעות קול, עשויים לשנות את האופן שבו אנשים מייצרים מידע וצורכים אותו?
  • מדיניות האינטרנט והקוד הפתוח: האם האיומים כנגד חופשיות האינטרנט, ועלייתן של פלטפורמות מסחריות שונות, יהוו איום על מטרתה של קרן ויקימדיה לאפשר לכל אדם בעולם נגישות חופשית למידע?
  • צנזורה: כיצד ממשלות, תאגידים וגורמים בעלי עניין מסתירים או מעוותים מידע מקוון?
  • מידע שגוי, תעמולה ו"חדשות מזויפות": כיצד ניסיונות מכוונים "לעצב" את האמת המשפיעים על אמון הציבור בתוכן שיתופי?
  • תחום ההתייחסות וכיצד הוא מתפתח: לאן אנשים הולכים בימינו על מנת למצוא מידע באיכות גבוהה, וכיצד הדבר עשוי להשתנות בעתיד?
  • גישה לידע: כיצד גישה למידע, וגורמים כמו מבוססות כלכלית, גישה לאינטרנט, אוריינות וחינוך, ישפיעו בעתיד על הגישה לידע?
• לאסוף ולהשוות נתונים דמוגרפיים זמינים לציבור, על מנת להבין את המגמות הנוכחיות והעתידיות בקרב האוכלוסייה, וכיצד הן ישפיעו על צרכי הידע הגלובלי.
• המחקר ישותף באופן עקבי עם התהליך אסטרטגי הרחב, כמו גם בדו"ח הסופי.

הערה: נקבע, גם ביחס למסלול הרביעי, כי מחקר זה צריך להיות בהיקף גלובלי (הבוחן מגמות באזורי מודעות גבוהים ונמוכים יותר), על מנת לשקף מגמות עולמיות שישפיעו על התנועה שלנו.

מדידת המודעות, התפיסה והשימוש הנוכחיים

מדידת המודעות, התפיסה והשימוש הנוכחיים בפרויקטים של ויקימדיה באזורי מודעות גבוהה, על מנת לגבש אמות מידה, ולהבין את הפערים וההזדמנויות שעומדים בנינו ובין הגשמת משימתנו

• ביצוע סקרים מקוונים ב -3 תחומים מרכזיים: (1) מודעות (2) תפיסה (3) שימוש, בשישה אזורי מודעות גבוהים.
• במידת האפשר, המטרה היא לשקף מסגרות מחקר המתבצעות בקהילות מתעוררות (לדוגמה, סקרים טלפוניים שהתקיימו בעבר וקוראים חדשים), כדי ליצור השוואות בין-לאומיות ולהשלים את המחקר המתוכנן במסגרת המסלול הרביעי.
• נקודות רלוונטיות למחקר (הערה: לא מדובר ברשימת שאלות סגורה, אלא באוסף של מספר נושאים כלליים):
  • מידת המודעות לוויקיפדיה
    • האם אנשים מודעים לוויקיפדיה/ויקימדיה? (הערה: מכיוון שוויקיפדיה היא האתר הידוע ביותר, רוב שאלות ברירת המחדל יתמקדו בוויקיפדיה, אך נשאל גם על פרויקטים אחרים. במידה והמשיב מודע גם לפרויקטים אחרים, נוכל לשאול שאלות נוספות על אותם פרויקטים).
    • כיצד לראשונה הכרת את הפרויקט?
    • אלו מקורות אחרים ניתן להשוות לוויקיפדיה?
  • גישות לגבי ויקיפדיה
    • כיצד ויקיפדיה נתפסת?
    • אילו ערכים מקושרים מבחינתך עם ויקיפדיה?
    • אילו ערכים חשובים במיוחד מבחינתך?
  • שימוש בוויקיפדיה
    • האם אתה מבין כיצד ויקיפדיה עובדת, והאם ניסית לערוך בה?
    • מה אתה אוהב/לא אוהב לגבי ויקיפדיה, בכל הנוגע לעיצוב, למאפיינים ולתוכן?
    • איך אנשים מגיעים לראשונה לעשות שימוש בוויקיפדיה?
    • באילו פרויקטים נוספים של ויקימדיה אתה עושה שימוש? (במידה וקיימים כאלו, יישאלו שאלות נוספות ביחס לאותם הפרויקטים ספציפית)
    • כיצד אתה עושה שימוש בוויקיפדיה? ובאיזו תדירות?
    • מה מונע ממך מלעשות שימוש תכוף יותר בוויקיפדיה?
    • מהן הסיבות שגורמות לאנשים לעשות שימוש בוויקיפדיה?
• שיתוף הממצאים ממדינות שונות, והצלבתם עם נתונים נוספים.

קשר עם מומחים

יצירת קשר עם מומחים במטרה לאמץ שיטות עבודה מומלצות, ולהבין מגמות שונות במסגרת התנועה, ובתחומי הטכנולוגיה והידע. להבין כיצד ויקימדיה יכולה להישאר רלוונטית ומשפיעה גם בעתיד.

• לקיים התייעצויות מול מגוון רחב של גורמים רלוונטיים, כולל מומחים בנושא, גורמים בעלי השפעה, וכן תורמים נוכחיים ופוטנציאליים.
• לבנות ולחזק מערכת אקולוגית של בעלי ברית ושותפים פוטנציאליים.

תכנית הייעוץ והתכנסות כוללת שני חלקים עיקריים:

• כינוסים: פגישות בין מומחים וגורמים משפיעים מרחבי העולם לדיונים מובנים על עתיד הידע החופשי ווויקיפדיה.
  • קיום אירועים באזורי מודעות גבוהה, בין אם באמצעות דיונים מקוונים, ארוחות ערב, מפגשים מזדמנים או מפגשי כנסים.
  • לשלב אירועים עם כנסים קיימים או אירועי תנועה בכל הזדמנות אפשרית.
  • שותפות עם שלוחות מקומיות וחברי קהילה במסגרת ארגון אירועים והזמנת מומחים מקומיים.
  • שימוש בשיטות מומלצות לצורך ניהול וסיכום הדיונים.
  • שילוב תובנות רלוונטיות בתהליך האסטרטגי.
• ראיונות אישיים: ראיון אחד על-אחד של עד ל-100 אנשי מפתח ומומחים בתחומי התקשורת, פילנתרופיה, תרבות, חוזים דיגיטליים, חינוך, טכנולוגיה, מדיניות וניהול תנועה.
  • קיום ראיונות עם מומחים על נושאים מרכזיים.
  • תמלול תגובות והכללת נושאים רלוונטיים לתוך התהליך האסטרטגי.
  • שותפות עם מומחים מקומיים וחברות בעלות השפעה, במידת האפשר.
  • התייעצות עם אנשי הצוות והקהילה כדי לגבש רשימת מומחים.

מומחים פוטנציאליים:

• עוסקים בתחומים טכנולוגים רלוונטיים לוויקימדיה, לדוגמה, מוזילה, מפות חופשיות, Creative Commons
• קובעי מדיניות המשפיעים על הנושאים החשובים ביותר לעתיד התנועה והפרויקטים של ויקימדיה
• בוני תנועה שיכולים לשתף תובנות לגבי איך לקיים תנועות צומחות או מתפתחות, למשל מנהיגים בתחום ה-open source, תנועות לאיכות הסביבה או זכויות האזרח
• מוסדות תרבות אשר משתפים או יכולים לשתף פעולה עם תנועת ויקימדיה להרחבת הידע החופשי, כולל גלריות, ספריות, ארכיונים, מוזיאונים
• מחנכים, אנשי אקדמיה וחוקרים הלומדים ומעצבים את עתיד החינוך והידע החופשי
• עיתונאים ואנשי תקשורת העוסקים בעתיד של הידע החופשי, אמינות, וחברה מבוססת-ידע
• פילנתרופים התומכים בידע ובחינוך חינם, כולל קבוצות מוסדיות, קרנות משפחתיות ותורמים פוטנציאליים

המדריכים הרלוונטיים ורשימות המומחים עדיין מצויים בשלבי פיתוח. אנו שוקלים מהי הדרך הטובה ביותר לפרסם שמות של ארגונים ויחידים על גבי ויקי, תוך שמירה על פרטיותם של המשתמשים, בהתאם לרצונם.

איסוף ושיתוף תובנות

איסוף והפצת תובנות על מנת לקיים דיון אסטרטגי רחב ופורה יותר

• יצירת מסקנות מחקר רגילות, המבוססות על מחקרי מעבדה ומחקרים חיצוניים, אשר ישותפו על גבי ויקי, ובמסגרת חומרי התהליך האסטרטגי, על מנת לקיים דיון רחב ופורה יותר בקרב התנועה
• שיתוף סדיר של תוצרי הפגישות והריאיונות על גבי ויקי
• הצגת ממצאי המחקר שהצטברו לאורך הזמן במהלך ויקימניה 2017, ובחינת התגובות מצד חברי הקהילה והצוות; פרסום הדו"ח הסופי בספטמבר 2017
• שיתוף מידע הדדי עם מסלולים אחרים