אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/ארוחת ערב משותפת של יוזמות אפריקה וויקימדיה על עתיד הידע החופשי, יום 1

משתתפים

  1. איודיג'י רוטינווה - ביום הזה
  2. אולאניאן סולה - קבוצת המשתמשים ויקימדיה ניגריה
  3. ג'יד טאיוו - קבוצת NET Ng / BHM
  4. ונסה באניגו - גארדיאן ניגריה
  5. ויקטור אוהאי - מפיק
  6. סופיה מרטינס - Smooth Fm
  7. טוקסי פיטרסייד - Art X לאגוס

צוות: ג'ק רבאח, זאק מק'קונה, אוזודינמה איוואלה, אדורה נקפודיה, קאראניה דניאל ודוד אדלקה.

== מהם האתגרים בתחום התקשורת/ידע בניגריה? הדיון בפגישה החל בשעה שהאורחים העלו רשימה מקיפה של האתגרים הניצבים בפני התקשורת/ידע בניגריה היום. לאחר מכן האתגרים שובצו בקטגוריות.

קטגוריה: מדיניות הממשלה ובעיות תרבותיות

במסגרת זו יש לנו:

אין באמת חופש מידע, וזאת בנוסף לסוגיית הצנזורה וההטרדות המתמשכות של עיתונאים.

גניבת קניין רוחני: חוסר בחינוך בהקשר של הגנת הקניין הרוחני עוסק בשאלה עד כמה יוצרים יכולים לאבטח את עבודתם. לדוגמה, צלמים שמעלים את התמונות שלהם באתרי אינטרנט כמו Getty Images, יודעים כי זה משחרר אותם ממאבק משפטי בגין הפרת זכויות יוצרים, כי אם מישהו יגנוב את התמונות שלהם, האתר יילחם בקרב המשפטי עבורם.

בעלות: בשל האופי הדמוקרטי של האינטרנט, המעקב אחר הבעלות על תוכן, חומרים ורעיונות הפך להיות קשה יותר.

הסביבה המשפטית (מערכת המשפט החלשה): מערכת המשפט בניגריה חלשה ומאפשרת/מעודדת גניבת קניין רוחני ללא חשש מהשלכות או מעונש.

ניצול לרעה של הנורמות התרבותיות: יש יותר מדי כבוד לנורמות תרבותיות. בגלל הרמה הגבוהה של כבוד כלפי זקנים ואנשים בעמדות של סמכות בניגריה, זה לא קל לאתגר את הסטטוס קוו או לאתגר אנשים בעמדות של סמכות כאשר הם טועים בבירור או לא יודעים. יש גם חשש כללי לשאול שאלות קריטיות כדי לא לטלטל את הסירה, מה שבאופן עקיף מוביל לרמה נמוכה של חשיבה ביקורתית בקרב האוכלוסייה. אז, השאלה היא, איך אנחנו יכולים לעקוף את זה, ולעודד חילופי דברים מכובדים?

קטגוריה: כוח אדם

מיומנות: כתוצאה מהאיכות הירודה של החינוך ברחבי הארץ, יש לנו עיתונאים ואנשי תקשורת בעלי הכשרה גרועה, אשר לעתים קרובות אינם מסוגלים לבצע את עבודתם ביעילות.

ובגלל העוני, העיתונאים רוצים לדווח רק על מה הם יכולים לקבל תשלום עבורו. הם מגישים את הסיפורים האלו לקהל, ואין שום דרך לחקור משהו מקורי ומעורר מחשבה. אז אין אתגר וצמיחה.

היעדר תרבות מתנדבים: יש חוסר כללי בתרבות מתנדבים בניגריה, היכן שאנשים לא מעוניינים במיוחד במטרות שאינן מובילות ישירות לרווח כספי.

קטגוריה: יחסי ציבור

התנהלות הקוראים: התנהלות הקוראים הנוכחיים רחוקה מלהיות אידיאלית. איך אנחנו מושכים את תשומת הלב של קורא עם טווח קשב קצר, שכמעט ולא מעוניין בתוכן הדורש אינטראקציה עמוקה?

הטיה וחוסר אמון: התקשורת והחברה האזרחית בניגריה במצב משברי, כך שהחדשות נצרכות על פי תפיסות העולם של האנשים. בהמשך, החדשות שהם צורכים מעצבים את הדרך בה הם רואים את העולם, ומגבשים יותר ויותר את ההטיות הקוגניטיביות שלהם.

קיימים גם חסמי תקשורת, וכתוצאה מכך רמות נמוכות של מודעות.

גישה לשוק או נטוורקינג: יש נתק בין ספקי תוכן ופלטפורמות ידע ובין קהל היעד שלהם. מה שהקהל רוצה הוא לעתים קרובות שונה מאוד מהתוכן המיוצר.

קטגוריה: סוגיות הקשורות לתשתית

גישה מוגבלת לאינטרנט ומהירות גלישה נמוכה

לוגיסטיקה או בעיות ניידות

אספקת חשמל ירודה

ציוד

העדר מידע ארכיוני או נתונים ניתנים לאימות

ניהול נתונים גרוע

קטגוריה: מימון

עם פחות מימון, לעיתונאים יש פחות יכולת כיסוי. מימון מצומצם מגביל את יכולתו של העיתונאי לבחון סיפורים ולחקור. ככל שבסיס המימון רחב יותר, כך יש יותר כוח לעיתונאים לבצע בדיקה מקצועית, ולשמור על האתיקה המקצועית שלהם.

עם זאת, מקורות חיצוניים של מימון (כגון ארגונים פרטיים) יכולים גם להוביל לניגוד עניינים. מאחר שהעיתונאי מרגיש חבות לארגון, זה יכול לצנזר את הנושאים בהן פלטפורמת חדשות יכולה לחקור.

כיצד נראה מרחב התקשורת האידיאלי? (פסק זמן במהלך הפגישה)

כולנו התחלקנו לשלוש קבוצות. כל קבוצה הייתה אמורה לדון ולהמציא רעיונות לגבי האופן שבו תיראה התקשורת בעולם אידיאלי.

קבוצה 1

בעולם אידיאלי:

  • עיתונאים נוסעים לעתים קרובות יותר ברחבי הארץ, חווים יותר תרבויות ומבינים קולות שונים. הם יכולים להשתמש בחשיפה זו כדי להתמודד עם הטיות לגבי תחומים מסוימים.
  • בניית קהילה משותפת עבור יוצרים, קהילה עם אנשים מנוסים מאוד יחד עם תלמידים, אנשי מקצוע מיומנים יחד עם לא מיומנים, הסופר, המפיק והצלם יחדיו. מקום שבו אנשים יכולים להיות מאומנים, הם יכולים לרכוש מקצועיות ומיומנות, להרוויח הכנסה סטנדרטית ולשתף רעיונות.
  • דירוג זכוכית עבור חברות התקשורת.
  • ישנה מדיניות להגנה על עיתונאים. מדיניות וחוקים המגנים על שלטון החוק צריכים להיות כתובים במונחים פשוטים, כך שהם יהיו קלים להבנה.
  • אנשים צעירים עוסקים במחזוריות החדשות ומספקים הזדמנויות הדרכה.
  • יותר אנשים מודעים להזדמנויות להתנדב.

אינטרנט חופשי לכולם.

קבוצה 2

הנושא לרעיונות של קבוצה זו היה "תרבות ללא הגבלה".

  • שחזור ארכיונים חסרים של תרבות והפיכתם נגישים.
  • לתת לאנשים גישה בלתי מוגבלת ובטוחה לאינטרנט.
  • עידוד השתתפות בכל מקום בתקשורת.
  • התקשורת צריכה להגיב בצורה טובה יותר להד הציבורי ולשקף את החוויות של האוכלוסייה, על מנת לגשר על מחלוקות.

קבוצה 3

  • אינטרנט אלחוטי חינם במקומות ציבוריים כמו תחנות רכבת, ספריות אוניברסיטאיות, תחנות אוטובוס. ה-Wi-Fi חינם יהיה מופעל על ידי אנרגיה מתחדשת ושותפויות ציבוריות/פרטיות.
  • מימון המונים עבור סיפורים מסוימים כדי ליצור קהילות סביבם ולהבטיח את האחריות של העיתונאי לציבור.
  • הכשרה טכנולוגית חובה כבסיס ללמידה מקוונת. במקום סדנאות רכישת מיומנויות חובה, צעירים צריכים ללמד איך להשתמש במחשבים ובאינטרנט, ככה, הם יכולים להמשיך וללמוד משהו באינטרנט לבד.
  • צריכה להיות רשות מידע. כלומר, גוף שמדרג ומבקר גופי חדשות ואת האותנטיות של הסיפורים שלהם באופן חודשי. אם היה גוף כזה, פלטפורמות חדשות מזויפות יכלו להיות מדווחות ומזוהות במהירות.

סיכום

דיוני התקשורת היו יותר טכניים, עם הרבה התמקדות באיכות הידע, איך הוא מיוצר, איך הוא מופץ וכיצד הקהל מגיב על זה. גורם מפתח הוא שאין מקום להתפשר על איכות הידע ועל הגישה אליו; הם חיוניים מאוד להתקדמות בתחום התקשורת, ויכולים להיות מקודמים באמצעות יצירתיות, מודעות, מדיניות נכונה וגישה כמובן לאינטרנט בין היתר.