Strategy/Wikimedia movement/2017/Cycle 2/Reach/Summary of Indonesia research - Initial findings/he

צוות השותפויות & המחקר הגלובלי של קרן ויקימדיה, יחד עם Reboot (חברת המחקר השותפה שלנו), ביצע וסיכם ראיונות פנים אל פנים עם 57 אנשים במהלך 10 ימים באינדונזיה.

יש לציין כי אלו הם רק ממצאים ראשוניים; דו"ח מלא ישותף עם הקהילה עד סוף יוני 2017. הנה כמה מן הממצאים הראשונים שצצו מתוך המחקר:

מתודולוגיה

המשתתפים היו מגוונים בצורה שווה ביחס למגדר, גיל, תעסוקה, רקע חינוכי, וכללו גם אנשים שלא השתמשו באינטרנט. כמו כן נערכו ראיונות עם 5 גורמי ידע מרכזיים, בהם נציגים של ארגונים לא ממשלתיים מקומיים. כל ראיון לקח 60 דקות; 40 הדקות הראשונות הוקדשו בהבנת חייהם של המרואיינים באופן כללי, בדגש על כיצד הם לומדים, ובניסיון לפענח דפוסי חיפוש מידע ושימוש בטלפונים ניידים ובאינטרנט. הזמן שנותר נוצל להתמקדות במודעות של המשתתפים לוויקיפדיה. המשיבים קוטלגו לאחר מכן על סמך תגובותיהם בנוגע לגישה אל ויקיפדיה ולהכרתה. רוב המשיבים קוטלגו לתוך הקטגוריות של "גישה נמוכה, מודעות נמוכה" ו"גישה גבוהה, מודעות גבוהה."

ממצאים ראשוניים

  • מרואיינים בעלי "גישה גבוהה, מודעות גבוהה"
    • המשתתפים העיקריים בקבוצה זו כוללים אנשי מקצוע, אוניברסיטה ותלמידי תיכון. תלמידי תיכון משתמשים בבירור בוויקיפדיה במסגרת משימות בית הספר.
    • מאפיין הליבה של ויקיפדיה (העובדה שכל אחד יכול לערוך) נתפס כחולשה (למרות שזה יכול גם להיחשב כיתרון). התלמידים מדווחים כי המורים מרתיעים אותם מלהשתמש בוויקיפדיה, משום שלא ניתן לסמוך על התוכן בה.
    • לא היו עוד פרופילים של משתמשים בעלי "גישה גבוהה, מודעות גבוהה" אשר נכללו בקבוצה זו.
  • חוסר בדפוס התנהלות עקבי לגבי חוויית המשתמש בוויקיפדיה
    • המשיבים העריכו את התוכן מוויקיפדיה האנגלית, אך תהו מדוע יש בה כל כך הרבה תוכן לקרוא על גבי טקסט שחור-לבן פשוט. אחרים התלוננו כי יש מעט מדי טקסט בכמה נושאים.
    • המשיבים תהו האם יש דרך להציג את הטקסט בצורה קלה יותר לעיכול, כמו איך שהם מקבלים מידע מאתרים אחרים.
    • פתרון אפשרי: תכנון ממשק משתמש מסתגל ואינטליגנטי יכול לפתור בעיות אלו.
  • ויקיפדיה לא מייח"צנת את ערכיה או את אופן פעולתה
    • המשיבים לא הבינו שוויקיפדיה היא מלכ"ר, והניחו שהיא כמו גוגל או פייסבוק.
    • המשיבים תהו מדוע "אנשי הצוות" אינם רשומים או מוסתרים באתר (מבלי להבין שהעורכים הם מתנדבים). המשיבים אהבו את השקיפות בחברות כמו גוגל, שם אנשי הצוות מוצגים באתר האינטרנט שלהם. הם חושדים במידע שמצוטט מבלי שמופיע שם המחבר.
    • בלי להבין את המשימה, האפשרות של כולם לערוך נראית למעשה כבאג במערכת.
    • פתרון אפשרי: יצירת רמזים חזותיים כמו תמונות וסימונים כחולים עבור העורכים שדומים לפייסבוק/טוויטר, המצביעים על סטטוס מאומת.
  • הכרה נמוכה בוויקיפדיה כמותג
    • יש הכרה נמוכה במותג של ויקיפדיה, אבל כך המצב גם בנוגע לרוב הישויות האחרות בקרב הציבור הרחב. החריגים מתייחסים ל-Google ולאתרי מדיה חברתית: וואטסאפ, יוטיוב, Line (אפליקציה הדומה לוואטסאפ), Friendster (קודמת לפייסבוק). לכולם יש אינסטגרם ורובם קוראים חדשות באמצעות אינסטגרם.
  • ויקיפדיה צריכה למלא תפקיד פעיל בהפצת ידע מהימן
    • אחת מהמשתתפות מטעם ארגון לא ממשלתי המתמקד בבריאות נשים, סברה כי כיום, הגישה של ויקיפדיה בהפצת הידע החופשי היא פסיבית מדי. הוא שואפת שוויקיפדיה תפעל באופן אקטיבי יותר, ותפגוש אנשים היכן שהם נמצאים.
    • המשיבים הם משתמשים חברתיים מאוד, ונוהגים להתאסף בקבוצות בבתי קפה. האמצעי העיקרי לזיהוי חדשות מזויפות הוא לשאול חברים או אנשים שהם מכירים.
    • ידע חופשי יכול להוות אתגר לסמכות. פרופסורים או אחרים בעלי מעמד מרגישים יותר נוח עם ידע מקולגות ומספרים.
    • אנשים מחפשים מידע בהקשר מסוים (למשל על מקומות שבהם הם מבקרים). ויקימסע מספק מידע על נסיעות, אבל אנשים לא יודעים על זה.
  • המלצות/פתרונות:
    • ויקימדיה צריכה להציג את עצמה כקבוצה של פרויקטים (למשל, Google ידועה גם ב-Gmail, מפות גוגל, וכו') וכך להדגיש גם את פרויקטי האחות.
    • ויקיפדיה עשויה לשקול למקם את עצמה כמקום לגישור על פערי למידה (למשל ויקיברסיטה). אנשים פשוט הולכים ל-YouTube לקבל הדרכות. רוב התוכן שהאנציקלופדיה מספקת אינו רלוונטי עבור המשתמשים באינדונזיה.