Wikimedia Israel/Strategic Planning

הקדמה

ויקימדיה ישראל עומדת בפני בניית תכנית אסטרטגית תלת שנתית. מטרת התכנית היא להביא את ויקימדיה ישראל ל"שלב הבא" ולהצמיח אותה קדימה במישורים השונים בה היא פועלת. ויקימדיה ישראל שואפת להקמת, להרחבת ולהעמקת מיזמים ופעילויות המגבירים את השימוש והנגישות של מידע חופשי הזמין לכל אדם בשפתו. כל זאת, תוך מחקר וניתוח של פועליה עד כה וביחס לנעשה בצ'פטרים מובילים ברחבי העולם.

ויקימדיה ישראל החלה בבניית התוכנית האסטרטגית בתחילת חודש יוני 2014, כאשר מנהלת הפעילות והוועד המנהל התכנסו לישיבה אודות התוויית דרך העבודה. תחילה, הוחלט לראיין את הדמויות הבולטות בעמותה ובסביבתה, לחקור ולהבין מהן מה תחשב הצלחה, אילו יעדים ישיגו את המטרות, היכן כדאי לשנות מדיניות ומה תהיינה ההשלכות. הראיונות מתבצעים מול נציג או שניים מכל אחד מההרכבים עימם באה העמותה במגע, להלן:

• קרן ויקימדיה
• הקהילה
• הקהילה הבינ"ל
• משרד ממשלתי
• עמותות דומות בעולם המידע הפתוח
• מוסדות גלאם
• האקדמיה
• קרן פילנתרופית

במקביל לראיונות העומק, הפיצה העמותה שאלון מקיף של כל הפרוייקטים והפעילויות אשר פיתחה ויקימדיה ישראל עד הלום. הרעיון הינו למפות ולנתח, בעזרת משוביהם של המתנדבים ובעלי העניין, מהם מרכיבי העמותה אשר כדאי לשמר והיכן יש לבצע שינויים. כמו כן, מתבקשים המשיבים להציע הצעות וכיוונים חדשים לעתידה של העמותה. זאת ועוד. על מנת לקבל תמונה רחבה ובכדי ללמוד על התוכניות האסטרטגיות בהן נקטו צ'פטרים אחרים, ביצעה ויקימדיה ישראל ניתוח ושיקוף של התהליכים והמסקנות של הצ'פטר הבריטי, הצ'פטר הצרפתי, הצ'פטר הגרמני והקרן.

משתתפים

כמנהגה של ויקימדיה ישראל, הסוגיות מועלות בפני חברי הקהילה אשר מעוניינים לקחת חלק בגיבוש דרכה של ויקימדיה ישראל. על כן ולאור העובדה שהתוכנית האסטרטגית נמצאת בתחילת הדרך, נתכנס בשלושה מועדים לשם שיח וסיעור מוחות, נא הירשמו להלן:

דיון על מטרות, חזון ויעדים

סיכום המפגש נמצא בקישור הזה

25/7/14 10:00-14:00 תל אביב משרדי העמותה קרליבך 7

• NLIGuy (talk) 04:17, 8 July 2014 (UTC)
• Daryag (talk) 15:24, 13 July 2014 (UTC)
• שמתם לב שלא פרסמתם את השעה? אשתדל להגיע ביום זה, כי אני חוגגת בערב עם כל המשפחה את יום הולדתי, לכן חשוב שהשעות יופיעו Hanay (talk) 05:22, 14 July 2014 (UTC)
• Danny-w (talk) 07:13, 14 July 2014 (UTC) לא צויינו השעות
• Ldorfman (talk) 07:37, 14 July 2014 (UTC)
• Tomer A. -- Talk
• אבנר (talk) 15:38, 19 July 2014 (UTC)
• Yoav Nachtailer (talk) 15:36, 23 July 2014 (UTC)
• Nurick (talk) 22:17, 24 July 2014 (UTC)
• OrenBochman (talk) 16:03, 25 August 2014 (UTC)

המשך דיון על מטרות, חזון ויעדים

==== 1/8/14 ירושלים הספרייה הלאומית 10:00-14:00====
הפגישה בירושלים מבוטלת מפאת מיעוט נרשמים

• Hanay (talk) 07:22, 14 July 2014 (UTC) נא לציין שעות

מפגש סיכום והצגת כיוונים אסטרטגיים

29/8/14 - 10:00-14:00 תל אביב משרדי העמותה קרליבך 7

• NLIGuy (talk) 04:18, 8 July 2014 (UTC)
• Daryag (talk) 15:25, 13 July 2014 (UTC)
• Hanay (talk) 07:22, 14 July 2014 (UTC)
• Ldorfman (talk) 07:37, 14 July 2014 (UTC)
• Ovedc (talk) 07:26, 17 July 2014 (UTC)
• אבנר (talk) 15:38, 19 July 2014 (UTC)
• --Vic59 (talk) 12:30, 31 July 2014 (UTC)
• Danny-w (talk) 10:17, 25 August 2014 (UTC)
• OrenBochman (talk) 13:03, 28 August 2014 (UTC)

ראיונות עומק

ראיונות העומק התנהלו על פי השאלות הבאות:

1. מהי, לדעתך, הדרך אשר תוביל את ויקימדיה להצלחה? (רצוי לבקש מהמרואיין להגדיר תוך כדי המענה מהי הצלחה עבור העמותה מבחינתו)

2. מה אנחנו עוד לא עושים וצריכים לעשות שחשוב וקריטי להמשך פעילות העמותה (מיקרו)?

3. מהו כרגע המחסום הכי גדול שלנו שמונע הצלחה לדעתך (מיקרו)?

4. מהם הגורמים שעשויים לאיים על העמותה בדרך להצלחות (מקרו)?

שאלונים

כאמור, נשלחו שאלונים בקבוצות התפוצה וכן באמצעות הפייסבוק של ויקימדיה ישראל. מלאו אותו כאן:

שאלונים

ממצאים ומסקנות

ממצאים

שיטת איסוף החומרים התרכזה בראיונות עומק והפצת [שאלונים] בקרב חברי הקהילה ותומכיה. ניתוח השאלון בוצע על סמך תשובותיהם של כ-90 משתתפים, כאשר 40% מהעונים היו משתתפים בפרויקט/ים של העמותה, 30% מהווים את כותבי הערכים (ויקיפדים) והיתר הם מתנדבים ובעלי עניין אחרים. הממצאים העיקריים הם כדלהלן: מירב פעילויות העמותה המפורטות בטבלה קיבלו ציון ממוצע של מעל 4.8 עם שונות (סטיית תקן) הגבוהה מ-2. היינו, ניתן לומר כי אמנם באופן כללי נראה כי ישנו קונצנזוס לגבי הצורך לשחזר ולהמשיך את הפעילויות באשר הן (בסקאלה בין 1-7, ממוצע קרוב ל-5 הינו גבוה). יחד עם זאת, בהתחשב בשונות הגבוהה, ניכרת קוטביות בהכרעה לגבי נחיצות הפעילויות. במילים אחרות, יש הרואים פעילות מסוימת כקריטית (7), כאשר אחרים רואים פעילות זו כלא הכרחית (3). כמו כן, בהקשר זה לא נמצא הבדל או חידוד משמעותי בפילוחים ובהשוואות שנערכו בין הקבוצות השונות.

מסקנות

התמות המרכזיות העולות הן מראיונות העומק והן מהשאלות הפתוחות בשאלון מבטאות את הצורך בקהילה פתוחה, כזאת אשר מקבלת לתוכה עורכים ומתנדבים חדשים וכזו שמלווה וחונכת מתנדבים חדשים. בנוסף, ישנו רצון להמשיך ולפתח את הוויקיפדיה בעברית באמצעות הגדלת מספר ערכים ומגוון הנושאים והעורכים (נשים, קבוצות מיעוט, שפות מדוברות בישראל, תכנים על ישראל בשפות נפוצות בעולם). קידום פעילות נוספת במיזמי האחות (ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיספר, גלא"ם וכן הלאה). יתר על כן, עלו רעיונות לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם קהילות ידע לאומיות ובין לאומיות, כאשר הרציונאל הוא ששיתופי פעולה אלה עשויים להעמיק, להרחיב ולהנגיש את שחרור המידע החופשי. יש לציין כי הועלתה המשמעות ביצירת קשר ארוך טווח עם מערכת החינוך ועם האקדמיה, בין היתר, לאור העובדה שהמחקר והמידע במערכות אלו נתפשים כעדכניים וכחדשניים. ככלל, התמות מובילות לעובדה שתומכי העמותה רוצים לייצר ולהנגיש חומרים עדכניים, מגוונים ומקיפים לכל.

מסמך אסטרטגי

על בסיס המפגשים נוסחו חזון ומטרות לשנים 2015-2017

תגובות

לדעתי המסמך לא מכיל מספיק תוכן לגבי קיום פרויקטים ארוכי טווח. העמותה ואנשי הועד מקדמים מספר רב של פעילויות, אך מטרת הפעילות לא מגיעה למיצוי - ממספר סיבות:

1. פעילות ניטשות לאחרי שהם מדווחות בכנס. (Kiss and tell)

1. הם פרי עמלו של מתנדב יחיד. (Egotrip)

1. אין בהם לקדם את הפעיל (Altruism)

1. אין הכרה מהקהילה (Tragedy of the commons)

בכל אופן חשוב שיוגדר סדר עדיפויות - לפרויקטים רצויים, מטרותיהם, פעיל אחרי, תקנים (בתשלום) רצויים - ומקורות תקצוב (רצוי\נדרש\מאושר) וחשיבה על תגמול מתנדבים (ביום יום\ בעולם הויקי) שיצור וין וין.

לגבי הקהילה

• ניתן לדעתי להגדיל את מספר המשתתפים ויקיפדיה - אם כי יש בויקיפדיה הישראלית מגמה ארוכת שנים של מחיקה כוחנית של ערכים של משתמשים חדשים. התוצאה היא נטישה של משתמשים חדשים טרם הצטרפותם לקהילה. כל עוד לא תהיה שינוי מגמה לגבי עבודה של עורכים חדשים, ספק אם מאמץ לגיוס משתמשים חדשים יניב פרי.

• לגבי כללי הקהילה - יש להם חשיבות מינורית מכיוון שהם נעקפים באופן בלתי-עקבי ע"י מפעילי המערכת.

• קיימים כלים לביקורת בונה אך אין הם בשימוש תדיר - דבר שמעביר יתרון בדיונים אל עורכים בעלי וותק ובעלי קשרים.

חינוך

• כפי שהבנתי יש תוכנית שעיקרה הדרכה על בשימוש בויקיפדיה. לדעתי פעילות מסוג זה גול עצמי - ובזבוז משאבים. אין שום תועלת ללמד מורים על הוראת תלמידים לגבי שימוש בויקיפדיה - הם מסתדרים מצוין.

• במידה ומשרד החינוך אינו מתקצב תקנים לפעילות זו - הרי שצוות המתנדבים לא יעמוד בדרישות...

• בעבר לאחר הדרכות פעילות מול מורים - המשוב היה באחריות אשת קשר מאיגוד המורים - רק שהגברת לא ביצעה משוב. היום ללא מדידות ומשובים אין תקציבים.

• לא ברור לי אם מוצלו משאבים שפותחו במוודל - באוניברסיטת ת"א לטובת לומדה על עריכה - ואם לא מדוע.

קשרים עם האקדמיה

• גיוסנו חברי ועד מהאקדמיה - מחוץ לקהילה. חשוב לציין מה הצפי לגביהם פעילות ושת"פ מול האקדמיה.

• אני בעד מאמץ פרויקט של ריכוז הקשר עם האקדמיה (לפי המקובל ב WEP)

• • הסמכת 2+ ויקיפדים בכל מוסד אקדמאי בארץ שינהלו "מועדון ויקי" - תמורת קרדיט אקדמאי.

• • פעילים אלו יתפקדו כשגרירי קמפוס\או נציגים מכוונים.

• • הם יעברו הכשרות בשאיפה להיות מפעילי מערכת במשך השנה.

• • הם יעבירו הדרכות בקמפוסים.

• • הם ינהלו יזמו אדיטונים ויקדמו את WLM תחרות צילום ופעילות דומה שמאוד אטרקטיבית לסטודנטים.

כמובן שיהיה כל יותר אם ידידנו באקדמיה יאתרו פרופסור בעל עניין בויקיפדיה שיהיה איש קשר שיתפקד בתור המבוגר האחרי.

קהילת מפתחים

• עבודה מול קהילת מפתחים לא קלה. אבל בארץ יש מספר רב של מפתחי ויקיפדיה. יש לנו ולמפתחים אלו אינטרס לקדם את התחום. לדעתי כדי

• לארגן HACKATHON שנתי בארץ.

• לארגן שם רישום ל-SIG (קבוצות) ולקדם מפגשים בשת"פ עם גופים שונים ע"י MEETUP חודשי - במסגרות שונות

• • • אדיטון פוליטיקה עם הסנדא + הנגשת תכנים שהם יתרו לויקישיטוף וכו.

• • • הדגמה לפיתוח גדג'טים מול קבוצת JAVASCRIPT.

• • • הדגמת ספריית R לשימוש ב API.

כאשר הצוות של ה SIG ירכוש מוניטין, ידע, וחשיפה גם בויקי וגם במסגרת הייטקיסטית.

אשמח לאפיין פרויקט זה באופן יהיה קל לנהל ולתפעל ע"י העמותה

תקציב

חשוב להגדיר יעדים לתקציב מחוץ לעמותה. OrenBochman (talk) 08:49, 29 August 2014 (UTC)