אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/ארוחת ערב אסטרטגית מטעם ויקימדיה ישראל - 17 ביולי 2017

סקירה כללית:

 
מסעדת "ליליות"

בתאריך 17 ביולי 2017, ויקימדיה ישראל הזמינה מקבץ של מומחים חיצוניים מתחומי התקשורת, החברה והכלכלה, על מנת לשמוע מהם לדעתם האתגרים מולם תתייצב ויקימדיה במהלך 15 השנים הבאות, וכיצד עלינו, כתנועה, לפעול על מנת להתמודד עם אתגרים אלו. במסגרת הדיון, שארך כשעתיים וחצי, המשתתפים התבקשו לענות על 2 שאלות: "איך נישאר רלוונטיים בעולם במהלך 15 השנים הבאות?" ו"אילו צרכים חדשים ויקימדיה תוכל למלא ב-15 השנים הבאות?".

הארוחה התקיימה במסעדת ליליות בתל אביב, בין השעות 19:00 - 21:30, ולקחו בה חלק 12 משתתפים (לא כולל צוות המארגנים).

להלן רשימת המשתתפים, וכן תובנות המפתח שהועלו במהלך האירוע.

משתתפים:

  1. אורן הלמן - סמנכ"ל שיווק ורגולציה - חברת חשמל
  2. ד"ר אסתר זיכלניסקי - מנכ"לית קרן הורוביץ
  3. יפתח אלוני - סופר, משורר וארכיטקט ישראלי, מייסד ועורך "פרויקט הסיפור הקצר"
  4. ד"ר אלי איזנברג - ראש המינהל למו"פ ולהכשרה, סמנכ"ל בכיר, אורט ישראל.
  5. דליה פינג - ס. יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך
  6. אבנר סטפק - פילנתרופ ומנכ"ל מיטב ד"ש
  7. נורית גזית - סמנכ"לית מוזיאון העם היהודי – בית התפוצות
  8. לירן דן - סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת פרטנר תקשורת
  9. יעל אפטר - יועצת - יחסי ציבור
  10. פרופסור קרין נהון - נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחברת דירקטוריון ויקימדיה ישראל
  11. ענבל אורפז - כתבת הייטק ואינטרנט, The Marker
  12. יואל רוטשילד - ראש המרכז למחקר ופיתוח, אורט ישראל

צוות:

  1. איציק אדרי - יו"ר ויקימדיה ישראל
  2. דנה דקל - חברת דירקטוריון ויקימדיה ישראל
  3. מיכל לסטר - מנכ"לית ויקימדיה ישראל
  4. רן לי-און - רכז קהילות ויקימדיה ישראל

תובנות מפתח:

 
במהלך המפגש

איך נישאר רלוונטיים בעולם במהלך 15 השנים הבאות?

  • האתגר של ויקיפדיה היום הוא לפרוץ את עולם ההסמכה. צריך להכניס שחקן חדש לעולם ההכשרות, לעקוף את המגבלות של האוניברסיטאות - כך שכל אדם יוכל לקבל תואר. ויקיפדיה הפכה למקדש של המידע. צריך ליצור ויקיתואר שיסמיך אנשים - והרלוונטיות של ויקיפדיה תקפוץ עבור מאות אלפי אנשים, ואולי תשפיע גם על ההתנהלות של האקדמיה.
  • ויקיפדיה היום היא מותג. הוצע לפתח יוזמה של ויקיספר - ספרי לימוד שיכתבו על ידי מורים באמצעות שיתוף פעולה עם משרד החינוך.
  • להקים את הווידאו-פדיה - מה שיאפשר לפנות לקהל צעיר. וידאו זה דרך מצוינת להעביר הרבה מידע להרבה אנשים בצורה מאוד פשוטה.
  • הנכס המרכזי של ויקיפדיה זה האמינות של המידע. זה דבר שחייבים לשמור עליו. בעולם שבו המודל הכלכלי של העיתונות הכלכלית קורס, ועם המגמה הגוברת של הפייק ניוז. ויקיפדיה היא הבסיס למידע אמין, בהתחשב במצב הנוכחי של הרשת. המגמה פועלת לטובתכם, וככל שיעבור הזמן, האמינות היחסית של ויקיפדיה רק תעלה, בהנחה שתשכילו לשמור על האמינות שלכם.
  • העולם עובד לאודיו ולווידאו. גם ויקיפדיה צריכה ללכת לשם. צריך לחשוב על איך אפשר לעבור את השינוי מבלי לרדד את התוכן. ב-3 השנים הקרובות, תעבורת הווידאו על גבי רשתות סלולריות צפויה לעלות פי 11, ועל סמך נתון זה מתכוננות החברות בעולם. ככל שמדובר בגולשים צעירים יותר - כך המגמה יותר מובהקת.
  • בהקשר לנקודה הקודמת, נוצר דיון בשאלה האם במקביל לעליית הווידאו והאודיו, הטקסט ייעלם. חלק סברו שהטקסט כאן כדי להישאר, ושדבר אחד לא יגיע על חשבון השני.
  • בהנחה שאנחנו הולכים לכיוון הווידאו - צריך להקפיד על סרטונים מאוד קצרים.
  • בכל הנוגע לאנשים מבוגרים - יש צורך בנגישות יותר גדולה מבחינת הפונט, כמות המלל, סוג תמונה ששמים. יש דברים היום שלא נגישים לאוכלוסייה זו. למרות שמטבע הדברים, בעוד 15-10 שנים יהיה שינוי גדול ביחס לנגישות. בנוסף לצעירים, צריך להסתכל גם על האוכלוסייה הזאת.
  • יש ביקוש גדול בביצוע השתלמויות בוויקיפדיה העברית - צריך לחשוב איך עושים את זה.
  • היה ניסיון לזהות את דמות הבוגר העתידי ואילו מיומנויות הוא יצטרך, מאחר ומערכת החינוך לא עוסקת בזה. המיומנות שנדרשת בכל המחקרים והסקרים במקום הראשון הייתה חשיבה ביקורתית במצב של אי ודאות. זה מתקשר מאוד לוויקיפדיה.
  • התפתחות חיובית מאוד היא Wikiwand - מה שמאפשר להציג ערכים בוויקיפדיה בצורה טובה.
  • צריך גם להשקיע בכלים שיאפשרו לאנשים להיות יותר חכמים במגע עם ויקיפדיה. - שוויקיפדיה תוכל לספק מענה לצרכים שונים (לדוגמא - מענה על שאלות ספציפיות).
  • לגבי ההנגשה של ויקיפדיה. יש תחושה שאנשים נכנסים היום פחות לוויקיפדיה - גוגל כבר עונה על השאלות. התוכן של ויקיפדיה מופיע היום בדרכים אחרות - דפי פייסבוק, גוגל. צריך לבחון דרכים אחרות להנגיש את התוכן.
  • לגבי ייצור תוכן צריך לחשוב על שילוב עם בינה מלאכותית, צריך לחשוב איך זה מתחבר. לדוגמא - כלים אוטומטים שמבצעים תמצות של התוכן.
  • צריך גם למצוא כלים לביצוע בדיקה של עובדות בתוך ויקיפדיה. אולי לשלב את זה כבר בשלב יצירת התוכן. כדאי לחשוב גם על עוד יותר שיתופי פעולה - גם בתחום בדיקת העובדות.
  • אחד מהדברים שצריך גם להשקיע בהם זה היכולת ליצור ולתרגם תוכן, באמצעות כלים אוטומטים. העניין הוא שיש המון חסמים לעשות את זה באוכלוסייה. צריך לחפש דרכים נוספות ליצירת תוכן.
  • צריך גם לפעול להכללת אוכלוסיות שלא נשמעו עד היום, מרקעים שונים. ערכים בוויקיפדיה משקפים פעמים רבות את מי שכתב אותם. חשוב שהקולות השונים יביעו את דעתם בוויקיפדיה, במיוחד בערכים שנתונים במחלוקת.
  • צריך לפעול מול כמה רבדים שונים. 1. קובעי ההחלטות, 2. המתווכים (מורים מרצים וסלב), 3. הציבור הרחב. צריך להקדיש לכל אחד מהם חשיבה שונה וטיפול שונה. לדוגמה - על מנת להישאר רלוונטי, כאשר יש אירוע או מועד מיוחד, צריך לייצר מיקוד על האירוע, וזה יגרה את הגולשים לבדוק את העניין.
  • צריך לחשוב על חיבור למקורות ידע רשמיים - מוזיאונים לדוגמא. יצירת הדרכה מבוססת ויקיפדיה באותם המקומות, הרי יש כבר את הידע. זה גם עונה על הצורך של אנשים לידע. אפשר לחשוב איך ויקיפדיה יכולה להחליף את המדריכים אנושיים במוזיאונים.
  • ויקיפדיה לא מאפשרת מקורות ראשוניים - צריך לחשוב איך ניתן בכל זאת לבטא את אותם המקורות? ברגע שמוסיפים יותר מקורות כאלו, זה גם תורם לתוכן.
  • בדיקת עובדות - יצירת כלי אמין שיאפשר לבלוגרים ויוצרי תוכן לדעת האם ומתי תוכן מבוסס על ויקיפדיה - כך שניתן יהיה לדעת שמקור התוכן בוויקיפדיה.
  • היכולת לייצר חשיבה ביקורתית מתחילה בשפה. אחת הבעיות היא בשמירה על שפה רחבה - דמיון. הדרך היחידה לייצר חשיבה ביקורתית היא דרך השפה. זה למה גוגל טרנסלייט לא יצליח בעתיד הקרוב לייצר תרגום לפי הקשר. השפה של ויקיפדיה היא עניין מטריד. יש כרגע צמצום של השפה. אוצר המילים שבו משתמשים הוא מאוד דל ומצומצם. אולי ויקיפדיה צריכה לחשוב על איך מרחיבים את השפה באמצעות הטקסט.
  • צריך לחשוב על הנגשה של ויקיפדיה בדרכים אחרות - אנשים שלא בהכרח מכירים טוב את המחשב. השאלה היא האם ויקיפדיה יכולה להגיע לאוכלוסיות של השכונות. האם היא תוכל לאפשר לאותן האוכלוסיות להשמיע קול. אולי לחשוב על פרויקט של ויקיפדיה און דה סטריט?
  • בכל הנוגע לתוכן רחוב/אוטנטי - לא צריך לשנות את הכללים של ויקיפדיה - אפשר להקים מרחב נפרד נוסף שיאפשר יצירת תוכן רחוב/אוטנטי. זה יאפשר לאנשים לדעת שהסיפור שלהם אכן מסופר.
  • משתתף אחר התנגד לדגש על הנגשה - האמינות והמהימנות זה העיקר, ומאוד מסוכן להתרחב. צריך לזכור שתמיד היו ותמיד יהיו שחקני תוכן יותר טובים, ואנחנו צריכים להתמקד באמינות ובמהימנות.
  • התוכן של הרחוב כולל גם דברים טובים, האתגר הוא איך להפוך אותו לאמין.
  • דעה נוספת לגבי הנגשה וגיוון - צריך לזכור שהסיפור האישי לא נועד לוויקיפדיה, ויקיפדיה תאבד כך את האמינות שלה. יש פלטפורמות אחרות לכתוב את הסיפורים האישיים.

אילו צרכים חדשים ויקימדיה תוכל למלא ב-15 השנים הבאות?

  • היום ויקיפדיה מתעדת עבר. אולי שתנסה לתעד את העתיד. הנושא של תכנון עתיד היום אצל צעירים זה עניין מאוד בעייתי. הנושא של השכלה לקראת קריירה הוא דבר חשוב. אפשר לייצר פלטפורמה שאתה נכנס אליה ואתה מתכנן לעצמך את העתיד.
  • כדאי לחשוב על התמקדות בתחום הבריאות והרפואה - לאור הדרישה הציבורית, ולאור העובדה שהדיוק כאן מאוד חשוב. ליצור מאגר מידע מהימן - שירכז את כל התוכן.
  • חייבים ליצור סינרגיה בין אוטומציה ובינה מלאכותית.
  • צריך לחשוב ולהתקדם בתחום המציאות המדומה. לדמיין ולחשוב לאן זה הולך.
  • לפעול יותר לטובת הנגשה וניתוח מידע - יש כלים שחברות טכנולוגיות מייצרות, שמאפשרות להתחבר למאגרים ואז לעשות בהם שימוש.
  • השאלה העיקרית היא על אילו פלטפורמות לצריכת תוכן מדובר. לאפשר במהלך פעילות מסוימת לבדוק מידע אחר - סרט+מידע בוויקי, או חדשות+מידע בוויקי. ממשק משולב. גם במהלך נסיעה עם וויז - מקום מסוים - קישור למידע על המקום.
  • לייצר קישור לפי ציר זמן - מה קורה בזמן מסוים במקומות שונים בעולם.
  • לקיים שיתוף פעולה עם מוזיאונים וספריות לאומיות להנגשת ולהצגת תוכן.
  • חשוב מאוד לאפשר בדיקת עובדות.
  • הבעיה המרכזית שנתמודד איתה בעתיד היא אובייקטיביות. כל האקר מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה לזמן קצר. זה אתגר משמעותי.
  • צריך להתמקד בתוכן קולי - זאת הנגשה.
  • צריך לחשוב איך הופכים את הידע למשהו שימושי? איך לקחת את הידע ולאפשר לקהל הרחב לעשות בו שימוש. זה יהפוך את הידע להרבה יותר נחוץ ורלוונטי. אם נצליח להנגיש את המידע תוך התמקדות באופן השימוש בו, נתרום הרבה יותר לרלוונטיות של הידע.
  • צריך לחשוב איך הופכים מוויקיפדיה שהגולשים באים אליה, לוויקיפדיה שמגיעה אל הגולשים. איך אנחנו מגיעים לצרכנים לצורך העברת ידע, ולא להיפך.
  • ביג דאטה הוא אתגר גדול - צריך לסייע לאנשים להתמקד. כדאי לחשוב על דרך לזקק את המידע - להבין מה הצרכן מחפש, ולתת לו תשובה פשוטה וישירה.
  • צריך לחשוב על הגישה למשתמש במצבים שונים, כמו בזמן שהוא ברחוב או בבריכה.
  • הידע קיים - השאלה היא איך להנגיש אותו. כדאי לרכז את המידע הרפואי לדוגמא, כמו כספומט זמין לאנשים בקופת חולים.