עריכה בתשלום

This page is a translated version of the page Paid editing and the translation is 98% complete.
Other languages:
Bahasa Indonesia • ‎Deutsch • ‎English • ‎Esperanto • ‎dansk • ‎español • ‎svenska • ‎čeština • ‎македонски • ‎русский • ‎עברית • ‎العربية • ‎مصرى • ‎中文
Walnut.svg
This page in a nutshell: ישנם סוגים שונים של עריכה בתשלום, ורובם נמצאים במחלוקת.

עריכה בתשלום מקובלת במיזמי ויקימדיה. עם זאת, היא לובשת צורות שונות עם נושאים בהסכמה רחבה וכאלו שבמחלוקת.

סוגי עריכה בתשלום

ארכוב, ארגון ודיגיטציה של ידע

דיגיטציה, פרסום ושימוש חופשי בידע שפורסם במקום אחר הוא לחלוטין מבורך.

הדבר נעשה בדרך כלל על ידי מומחים בתחומם כעובדי ארכיון או מו"לים. הם עשויים שלא לעבוד עם עורכים מחוץ לארגון שלהם בפרסום המידע. יתכן ותהיה התנגדות לפרסום מהיר מדי או לא מסודר מספיק במיזם כמו ויקימדיה (ראו למשל את הניסיון לפרסם מיליון תמונות מהספריה הבריטית בוויקישיתוף) אך לא בשל כל סיבה שהם עורכים בתשלום.

ככל שהתרומה קרובה יותר ועוסקת בשיתוף מקור מידע או תמונה, כך ניגוד העניינים לא רלוונטי. (אם כי לא רלוונטי לחלוטין: עורך בעל אג'נדה מסוימת עשוי לפרסם ולצנזר חלקים מסוימים בעבודתו).

קישור לידע מאורכב ומשותף

ישנן סיבות רבות לספאמדקסינג לאתרי ויקימדיה. חלקן כלל לא קשורות לעריכה בתשלום. חלק מהקישורים החיצוניים רלוונטיים ותורמים. רבים מהם גם אינם מועילים בכלל וצריכים להיבחן מחדש.

מקרה קצה לדוגמה הוא ארכיב המחזיק במקורם של אלפי יצירות משמעותיות. יש לו מטא-נתונים מובנה ומידע נוסף על עבודות אלה, ואיפה ניתן למצוא את רשימת החדשות האחרונות אודותיה. בעוד שבתיאוריה קישור כזה תמיד יהיה מבורך במקום כלשהו בכל דף קשור, ישנן דרכים רבות לנסות להוסיף קישורים כאלה שפוגעים בעורכים אחרים או אפילו מקטינים את השימוש בדף המדובר.

כמה ארכיבים גדולים שמו לעצמם למטרה להעלות את המודעות הגלובלית ליצירות שברשותם, והם שמחים להשקיע זמן ומאמץ בפרסומם בוויקישיתוף לשימוש כפי שהם רואים לנכון. אחרים מתמקדים במאמץ לקשר לאתר שלהם, לעיתים באופן לא ראוי על ידי הוספת קישורים במקומות לא נחוצים.

הבעיה בכך היא לא בהכרח העובדה שהעורך ממומן, אלא העובדה שהוא משקיע בקישור לדפים אחרים על חשבון איכות הדפים שהוא עורך. בעיה זהה יכולה בקרב כל עורך המנסה לקשר לאתר שהוא אוהב (לא משנה אם מדובר באתר מעריצים, אתר שהוא עצמו בנה או אתר שמשלם לו).

יצירת סיכומים וחומרים חדשים

עריכה בתשלום כדי לשפר את המידע החופשי הקיים בנושא מסוים תלויה במצב ובנסיבות.

למטרה חינוכית או פילנתרופית

מקובל:

  • עריכה במטרה לשפר את הסיכומים החינוכיים כדי ללמד נושא מסוים – ממדע דרך סוציולוגיה וכלה באמנות.
  • עריכה כחלק מארגון ללא מטרות רווח, כדי לשפר את הסיכומים הקיימים.

לא מקובל:

  • עריכה במטרה לקדם עבודה ודעה של ארגון, מוצר, חברה או להקה המנסים להשיג לעצמם שם.

סיכום

זה המקום בו רוב הבקשות לערכים, וחלק מהעריכות בתשלום נופלות.

כל מה שקשור למעריצים שמנסים לקדם את מושא הערצתם, דרך אנשים שרוצים לכתוב על אדם מסוים או נושא שמעניין אותם. לעיתים סוג זה של עניין מגיע מאנשים שמתעניינים או קשורים לנושא באופן המעורר ספק. לעיתים הם מוכנים לשלם למישהו על מנת שיכתוב על כך; או שיסייע בהפיכת מסמכים שאינם לשימוש חופשי לחופשיים.

ארגונים עשויים לפעול כך גם בנוגע לחלק מהפרויקטים או הפרסומים שלהם. כך גם יוצרים. הגבול בין פרסום לגיטימי לבין הדגשת יתר עובר כשמדובר בפרויקטים שעדיין לא התפרסמו בהיקף נרחב. זה גם קשור למתח שבין מידע אינפורמטיבי לבין טקסט של מעריצים. במקרים בהם אישיות אינה העיקר, ההכללה לרוב נכונה אך בהתאם לסגנון והדגש.

קידום ו"העמדת דברים על דיוקם"

זה המקום בו מתרחשים עיקר הוויכוחים.

מיזמי ויקימדיה לא נועדו לקדם אישיות מסוימת, ארגון, מוצר או חברה שמנסים לקנות לעצמם שם.
כמו כן הם לא אמורים לשמש לצורכי העמדת דברים על דיוקם בעת אירועים שנויים במחלוקת, סכסוכים משפטיים או ויכוחים אקדמיים.

חלק מהמדיניות שלנו כמו "נקודת מבט ניטרלית" הם דוגמאות לגישה זו.

הודות לפופולריות והאוניברסליות שלנו, אנחנו הופכים למקור תהילה או מנגנון לתיקון עיוותים. קטעי מעריצים לאחדים או לארגונים מבוקשים. למרבה המזל, קבוצות קטנות של עורכים מסוגלות להתמודד עם זה על ידי זיהוי הטון והסגנון.

עם זאת, הביקורת אד-הוק לא מספיקה כדי למנות את מקורות ההטיה הגדולים ביותר: אלה המונעים על ידי אידאולוגיה או צוותים ממומנים היטב.

זה כולל הגנה בתשלום: אנשים משלמים כדי לשמור על נקודת מבט מסוימת בערכים.

בעיות קשורות

הגבלת הטיה מתואמת

מקורות מתואמים להטיה קשים לאיתור. הם יכולים להמציא מקורות מוטים.

אותם מקורות יכולים לפעול לכך שתורמים רבים יתמכו בפרויקטים שלהם. זה מציב אתגר בפני המטרה לשקף במדויק את הידע העולמי.

מקורות ידועים להטיה
  • קמפיינים במטרה לשנות את העובדות וההיסטוריה, לעיתים ממומנים על ידי גופים מסוימים או אנשים שנהנים מהשכתוב.
  • מאמצים לשלול קרדיט מאדם או ארגון על ידי המתנגדים להם.
  • מאמצים להעניק עודף קרדיט לאדם או ארגון על ידי התומכים שלהם.
דרכים לאתר הטיה

  1. זהו נושאים מועדים לפורענות

יצירת קטגוריות לאנשים חיים (וארגונים פעילים), לפתרון מהיר של הבעיה

  2. זהו דפוסים חוזרים של עריכה

הוספת פסקאות "ביקורת", קישורים חיצוניים וכדומה

  3. הגדילו את מספר העורכים המפקחים והשתדלו להקטין את מספר האנשים שפוגעים בנקודת המבט הניטרלית

צרו כלים ותמכו בביקורת
הגבילו את הכלים שמשמשים את אלה שמנסים לשנות את נקודת המבט

בקשר לנקודה האחרונה, לעיצוב כלים הגנתיים והגבלת ההתקפיים יש השפעה דרמטית על יעילות המאמץ.

שני כלים מרכזיים ליצירת עיוותים
  • הצטרפות לקהילות שתומכות בדעתם ובקשתם לעזרה מחברי הקהילה.
    זו בובת קש, והיא מתייאשת במהירות. נוטה לקרות בנושאים שבמחלוקת ותת-תרבות.
  • הצעה לשלם לאנשים במטרה לקדם את הדעה שלך.
    זוהי הגנה בתשלום, והיא מתפוגגת במהירות. נוטה לקרות בדפים בודדים על אנשים חיים וחברות קיימות.

שני אלה הם מצבים יעילים למודלים עדכניים של סקירת עמיתים ועריכה. כתוצאה מכך נעשים מאמצים להגביל אותם.

אפילו המראה של גיוס תומכים או תשלום לאנשים לא גורם להם להתייאש.

נורות אזהרה כוללות מקור יחיד, מפלגה או מממן המחליט כיצד האמת נראית; על ידי תוכניות תגמול בשמירה על שינויים מסוימים בערך לאורך זמן מול ההתנגדות הצפויה.

נושאים מועדים לפורענות

נושאים שהם חינוכיים ברובם (ידע רב שנים על העולם הפיזי, התיאורטי או המופשט; היסטוריה, גילוי וחברה) מועדים פחות לפורענות ביחס לנושאים כמו מדע עדכני, חברות מודרניות, פוליטיקה, ביוגרפיה וסכסוכים בעיצומם.

כל נושא עשוי להיות פגיע במידת מה.

  • מידת האימות של המידע אודותיו
  • הסבירות שבעל אינטרס ינסה לקדם גרסה עצמאית
  • קיום צוותי יחסי ציבור שמטרתם לשנות ערכים כאלה במידת האפשר (קשור לגודל ועומק הנושא)

רוב הבעיות בקשר לעריכה בתשלום קשורות להטיה.

שקיפות

כשעושים משהו גבולי, מומלץ לעורכים להיות שקופים בקשר לעריכה שלהם ומדוע: במיוחד בכל הנוגע לאנשים שהזמינו מהם מספר עריכות.

הכרזה על סכסוכים מאפשרת בדיקה תקופתית על ידי עורכים אחרים. פירוש הדבר שמערכת העריכה מקבלת סוג של בדיקה נוספת; זהו אחד ממאות גורמי הסיכון להטיה לא מכוונת, ועורכים שאכפת להם מאותו הסוג שמבקרים שאכפת להם מאותו טעם מסוים של הטיה יכולים להשתמש כמדריך. עם זאת תשומת לב זו יכולה לשמש באופן מועיל. מי שמתמודד היטב עם השקיפות הוא חלק מהעורכים הטובים מכולם.

אי הכרזה על סכסוכים עשויה להפחית את תשומת הלב של צד ג' בטווח הזמן המידי, וכשמדובר בעריכה מעוררת מחלוקת זה עשוי להיראות כרעיון טוב. עם זאת, זה מביא לרוב לספקות שעולים לאחר שהדבר מתגלה ובמקרים אחרים להביא למחיקה או עריכה מסיבית של ערכים סבירים.

הצבת דוגמה טובה

כל מי שמייצג אחד מהחלקים המרכזיים בתנועת ויקימדיה נדרש להפגין דוגמה טובה לאחרים. עמיתים, כמו גם יתר העולם שלו הבנה מצומצמת של חשיבות המיזמים, מתייחסים לעורכים כאל נציגים של הרוח שלהם.

זה חל על מנהלים במיזמים גדולים, צוותים ומנהלים בוויקימדיה, שגרירי ויקיפדיה ועורכים אחרים בתפקידי כבוד. עליהם להיות יותר זהירים מעורכים מזדמנים או מהמשתמשים בפרויקטים ולחרוג מהמינימום בקשר לשקיפות ולהתחשב באיכות עבודתם.

ראו גם

לקריאה נוספת