Wikimedia Meta-Wiki

אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/מבט על שנת 2030: שינויים דמוגרפיים - איך ויקימדיה תוכל להרחיב את טווח ההגעה שלה עד לשנת 2030?

< Strategy‎ | Wikimedia movement‎ | 2017‎ | Sources
This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Sources/Considering 2030: Demographic Shifts – How might Wikimedia extend its reach by 2030? and the translation is 96% complete.
Other languages:

"כחלק מהתהליך האסטרטגי של ויקימדיה 2030, קרן ויקימדיה עובדת עם יועצי מחקר עצמאיים כדי להבין את המגמות המרכזיות שישפיעו על עתיד הידע החופשי, ולשתף מידע זה עם התנועה. דו"ח זה הוכן על ידי Dot Connector Studio, חברת מחקר ואסטרטגיה מפילדלפיה בתחום המדיה, המתמקדת בשאלה כיצד ניתן להשתמש בפלטפורמות מתפתחות להשפעה חברתית, ו Lutman & Associates, חברת תכנון והערכה המתמקדת בצמתים של תרבות, תקשורת ופילנתרופיה."

התהליך האסטרטגי לשנת 2017
REPORTS
הסבר
הצטרפו
ארגון
גישה
מבט על שנת 2030: שינויים דמוגרפיים - איך ויקימדיה תוכל להרחיב את טווח ההגעה שלה עד לשנת 2030?

מי יחיה בעולם בשנת 2030? היכן מרבית האנשים יתגוררו? האם יהיו יותר או פחות צעירים מתחת לגיל 30? מה תהיה ההשפעה של גורמים כמו גישה לטלפונים סלולריים, אוריינות, והפצת שפות על יכולת הגישה הגלובלית של ויקימדיה בעתיד?

Who uses Wikimedia now?

Wikimedia’s global reach is vast -- today more than one billion unique devices access Wikimedia projects every month.[1] Where in these world are these users? Wikimedia pageviews by country correlate strongly with a country’s economic strength. Of the 10 countries with the most Wikimedia pageviews, all 10 rank as top 20 in gross domestic product.[2] Most notably, pageviews from the United States make up more than 22 percent of total Wikimedia traffic, greater than any other country. Japan accounts for the second most traffic at 7 percent, with Germany rounding out the top 3 at 6.4 percent. Regionally, Europe and North America account for 65 percent of Wikimedia’s total traffic. Africa, Oceania and Central America comprise less than 5 percent of total share of traffic (see chart below).

Proportion of total Wikimedia traffic by region

Chart generated with data from Wikimedia Traffic Analysis Report, 2017[3]

Wikipedia, Wikimedia’s most visited project, displays similar traffic trends to the whole of Wikimedia. The presence of heavy traffic from Europe and North America contributes to a stout representation of English speakers on Wikipedia, both in terms of English-speaking contributors and English-written articles. In fact, as of July 2017, forty-nine percent of active Wikipedia contributors (Wikipedians who contribute at least once per month) edit articles written in either English or Simple English. German, Spanish, French, and Japanese articles are the next most edited by Wikipedia contributors.[4]

Text chart showing Wikipedia article and contributor rank by language.

Table generated with data from Wikipedia Statistics:Contributors[5] and Wikipedia Statistics[6]

The table above represents rankings based on total article and contributor counts since the launch of Wikipedia in 2001. Here, a contributor is defined as any Wikipedian who has edited 10 or more times. Examining the speakers’ rank column hints at underrepresentation of articles and contributors for major languages including Mandarin, Hindi, Arabic, and Malay.

מהי התחזית הדמוגרפית הצפויה לשנת 2030?

צמיחה באפריקה

האוכלוסייה העולמית צפויה להגיע ל-8.4 מיליארד עד שנת 2030, עלייה של 15% לעומת שנת 2015. אזורי ההכנסה הגבוהים והבינוניים צפויים לחוות צמיחה מתונה במהלך תקופה זו, עם שיעורי צמיחה של 5% ו -14%, בהתאמה. הצפי הוא כי קצב הצמיחה של אזורים בעלי הכנסה נמוכה יהיה גבוה בהרבה, עם שיעור צמיחה צפוי של 35%.

בהשוואה אזורית, באפריקה צפוי שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מבין כל האזורים בין שנת 2015 לשנת 2030, עם גידול צפוי של כ-40%, שווה ערך ל-470 מיליון אנשים. יבשות אמריקה צפויות לצמוח צמיחה מתונה בתקופה זו (כ-13%), עם תוספת משולבת של 128 מיליון איש. גם אסיה צפויה לחוות צמיחה מתונה בתקופה זו (כ-11%), מה שיתבטא בתוספת של 500 מיליון אנשים בתוך 15 שנה. אוכלוסיית אירופה צפויה להישאר באותה רמה בין 2020 ל-2025, ולקטון מעט החל מ-2025 ועד ל-2030. אוקיאניה, המורכבת מאוסטרליה/ניו זילנד ואיים מרכזיים אחרים באוקיינוס השקט, תתאפיין בקצב הגידול השני במהירותו בין 2015 ל-2030, כ-20%. תרומתה הצפויה של אוקיאניה לצמיחת האוכלוסייה העולמית בתקופה זו היא 8 מיליון[7].

 
אוכלוסייה (במיליארדים) לפי אזורים בין השנים 2030-1950[7] שחור = העולם, צהוב = אפריקה, אדום = אסיה.
 
אוכלוסייה (במיליארדים) לפי אזורים בין השנים 2030-1950[7] סגול = אירופה, ירוק = אמריקה הלטינית והקריביים, תכלת = צפון אמריקה, כחול = אוקיאניה.

מעבר לחיים אורבניים

שיעור האוכלוסייה העולמית המתגוררת באזורים עירוניים גדל מהר יותר מאשר באזורים הכפריים. בכל האזורים, האוכלוסייה העירונית גדלה באופן יחסי. למרות שאסיה ואפריקה הם האזורים הכי פחות אורבניים נכון לשנת 2015, הם צפויים לחוות את שיעור האורבניזציה המהיר ביותר. שיעור האוכלוסייה העירונית של אוקיאניה צפוי לחוות שינוי קטן, בעוד ששלושת האזורים העירוניים ביותר בעולם כיום, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית/הקריביים ואירופה, צפויים לחוות שיעורי אורבניזציה מתונים.

 
היקף האורבניזציה לפי אזורים בין השנים 2030-1950[7] אדום = אפריקה, צהוב = אסיה, סגול = אירופה, ירוק = אמריקה הלטינית והקריביים, תכלת = צפון אמריקה, כחול = אוקיאניה.

העלייה בהיקף האוכלוסייה באפריקה, יחד עם השיעור המהיר של האורבניזציה ביבשת, ימקם אותה במרכז העניינים הגלובליים. היבשת צפויה לחדש את כוח העבודה העולמי המזדקן עם היצע של צרכנים צעירים ובוגרי אוניברסיטאות[8]. למרות זאת, וחרף הגידול הצפוי באוכלוסיה העירונית ובסך כל האוכלוסייה, שיעורי התעסוקה במשרה מלאה בקרב מבוגרים באפריקה משתרך מאחורי שאר העולם. סקר גאלופ שנערך ב-2012 מצא כי בניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר ביבשת, רק 9% מהאוכלוסייה הבוגרת עבדו במשרה מלאה[9]. למעשה, באף מדינה אפריקאית שמדרום לסהרה, שיעורי התעסוקה של מבוגרים במשרה מלאה לא עלו על 20%. לכן, ההשפעה הסופית של כוח העבודה של אפריקה על הכלכלה העולמית נותרה לא ברורה.

אוכלוסייה מזדקנת

הגיל החציוני העולמי צפוי לעלות מ-29.6 ל-33 במהלך 15 השנים הבאות. אמריקה הלטינית, האיים הקריביים ואסיה צפויים לחוות את העלייה הגדולה ביותר בגיל החציוני. אפריקה היא האזור הצעיר ביותר בעולם, עם גיל חציוני של 19.4 בשנת 2015. בשל העלייה הצפויה באוכלוסייה שלה בעתיד הקרוב, שיעור הגיל החציוני באפריקה צפוי לעלות בשיעור הקטן ביותר בין השנים 2030-2015, כ-1.8 שנים.

הגיל החציוני לפי אזור, 2030-2015[7]
אזור 2015 2020 2025 2030 השינוי בין 2030-2015
העולם 29.6 30.9 32.1 33.0 3.4
אפריקה 19.4 19.8 20.4 21.2 1.8
אסיה 30.3 32.1 33.8 35.3 5.0
אירופה 41.6 42.7 43.9 45.1 3.5
אמריקה הלטינית, הקריביים 29.2 30.9 32.8 34.6 5.4
צפון אמריקה 37.9 38.6 39.3 40.1 2.2
אוקיאניה 32.8 33.5 34.3 35.1 2.3

העולם צפוי לחוות ירידה באחוז האוכלוסייה בגיל העבודה בטווח הגילאים 64-15. בעקבות ירידה בפריון, אירופה וצפון אמריקה צפויות להתמודד עם ירידה ניכרת בהיקף כוח העבודה שלהם, ירידה של 6-5% אחוזים כל אחת[10].

 
אחוז האוכלוסייה בגילאי 64-15 בין השנים 2030-1970[7] אדום = אפריקה, צהוב = אסיה, סגול = אירופה, ירוק = אמריקה הלטינית והקריביים, תכלת = צפון אמריקה, כחול = אוקיאניה.

העדות לפיצוץ האוכלוסין הצפוי של אפריקה מתבטאת במגמת העלייה באיור לעיל. העלייה בהיקף האוכלוסייה בגיל העבודה, שאסיה ואמריקה הלטינית והאיים הקריביים נהנו מזה 30 שנה בשל הירידה בפריון, הגיעה לסיומה. עקב הזדקנות האוכלוסייה לקראת שנת 2030, שיעור האוכלוסייה בגיל העבודה באזורים אלו צפוי להתייצב או לרדת קלות.

ההשלכות של הזדקנות בני גיל העבודה כבר מורגשות ביפן. נכון להיום, כרבע מאוכלוסיית יפן היא מעל גיל 65, לעומת 15% בארה"ב. על מנת להילחם במגמת ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה, יפן החלה לדחות את גיל הפרישה הרשמי שלה לשנים מאוחרות יותר. הממשלה היפנית הגדירה את גיל הפרישה הרשמי כ-65 ב-2025, לעומת גיל 61 ב-2013. מדינות אחרות צפויות לחקות את הגישות של יפן ביחס לאוכלוסייה המזדקנת, משום שבשנת 2050, ל-32 מדינות יהיה שיעור דומה של קשישים ביחס לכלל האוכלוסייה כפי שליפן יש כיום.

יותר גברים בקרב האוכלוסייה וההשפעה על שיווי המשקל בעתיד

בשנת 1960, האוכלוסייה העולמית עברה מרוב של נשים באוכלוסייה לשוויון בין נשים וגברים. מאז, העולם נעשה יותר ויותר גברי. מגמה זו אמורה להימשך ולהגיע לשיאה ב-15-10 השנים הקרובות. לאחר מכן, אוכלוסיית העולם צפויה להגיע שוב לשוויון בין גברים ונשים.

מספר גברים לכל 100 נשים לפי אזור בין השנים 2030-2000[11]
אזור 2000 2005 2010 2015 2020 2025 2030
העולם 101.3 101.5 101.7 101.8 101.8 101.7 101.6
אפריקה 99.3 99.4 99.5 99.7 99.9 100.0 100.0
אסיה 104.3 104.6 104.8 104.8 104.7 104.5 104.2
אירופה 93.1 93.1 93.2 93.4 93.7 93.9 94.0
אמריקה הלטינית, הקריביים 98.2 98.1 97.9 97.8 97.6 97.5 97.4
צפון אמריקה 97.2 97.5 97.7 98.0 98.2 98.4 98.5
אוקיאניה 100.2 100.2 100.5 100.2 100.1 100.1 100.0

יחס הגברים-נשים באסיה, אשר צפוי לעמוד על 104.8 גברים לכל 100 נשים בשנת 2030, נובע במידה רבה מהמגמות בהודו, שם צפוי שיעור של 106.8 גברים לכל 100 נשים, ומהמגמות בסין, אשר יחס הגברים-נשים שלה נכון ל-2030 צפוי לעמוד על 106.1 גברים לכל 100 נשים. ההשלכות של המספר העודף של הגברים באזורים אלו, שנובע מהשיטות הנפוצות לבחירת מין הילוד לפני הלידה בשנות ה-80 וה-90, מתחילות לבוא לידי ביטוי בשעה שגברים בתקופה זו מגיעים לגיל הנישואין. חוסר האיזון המגדרי צפוי לא רק להוביל למספר גדל והולך של גברים לא נשואים, כאשר מחקר באוניברסיטת קולומביה מעלה כי הדבר עשוי להוביל לעלייה בשיעורי הפשיעה[12].

עלייה בהיקף ההשכלה

הנתונים שנלקחו מהספר של ברו ולי, "עניינים חינוכיים", מצביעים על כך ששיעור האוכלוסייה העולמית בטווח הגילאים 64-15 שאין להם השכלה, הולך ופוחת עם הזמן[13]. אירופה ושתי האמריקות, בהן קיים אחוז קטן של אנשים לא משכילים ביחס לכלל האוכלוסייה, צפויים לשמור על מגמה זו. בשנת 2015, כ-26% מכלל האנשים בגילאי 64-15 באפריקה שמדרום לסהרה לא היו בעלי השכלה כלשהי, השיעור הגבוה ביותר של חסרי-השכלה מכל האזורים. עם זאת, עד לשנת 2030 צפויה ירידה ניכרת באוכלוסיית הלא-משכילים באפריקה שמדרום לסהרה, עם ירידה צפויה של כ-10% במהלך 15 השנים הקרובות. במזרח התיכון וצפון אפריקה, כמו גם באסיה ובאוקיינוס השקט, אנו צפויים לראות מגמות דומות של שיפור בהיקף ההשכלה, עם ירידה של 8-5% בשיעור האוכלוסייה חסרת ההשכלה.

 
שיעור האוכלוסייה ללא השכלה, לפי אזור. כחול = אסיה, כתום = אירופה, אפור = אמריקה הלטינית והקריביים, צהוב = המזרח התיכון וצפון אפריקה, כחול = צפון אמריקה, ירוק = אפריקה שמדרום לסהרה.

עלייה בשיעורי האוריינות

על פי הנתונים ממרכז פרדי לתחזיות עתידיות באוניברסיטה של דנבר, שיעור האוכלוסייה הגלובלית שיודע קרוא וכתוב יגדל מ-83% ל-90% בין 2015 ל-2030[14]. אפריקה תפגין את השיפור הגבוה ביותר בשיעור האוריינות של האוכלוסייה לאורך תקופה זו, ותזנק מ-62% בשנת 2015 ל-80% ב-2030.

גידול בקרב האוכלוסייה המשכילה, 2030-2015[14]
אזור 2015 2030 צמיחה
עולם 0.83 0.90 0.07
אפריקה 0.62 0.80 0.18
אסיה 0.83 0.90 0.07
אירופה 0.99 1.00 0.00
אמריקה הלטינית, הקריביים 0.92 0.95 0.03
צפון אמריקה 1.00 1.00 0.00
אוקיאניה 0.92 0.95 0.03

גם אסיה צפויה ליהנות משיפור ברמת האוריינות, דבר שיגדיל את שיעור האוכלוסייה היודעת קרוא וכתוב ב-7%. אוקיאניה ואמריקה הלטינית והקריביים צפויות להגיע לרמת אוריינות מתונה, בשעה שאירופה וצפון אמריקה צפויות לשמור על שיעורי האוריינות הגבוהים שלהן.

השפות של העתיד

כיום, השפה המדוברת ביותר בעולם היא מנדרינית, ואחריה אנגלית והינדית. ספרדית וערבית ממוקמות רביעית וחמישית. על פי מודל engco של חיזוי שפה, המבוסס על מספר דוברי השפה כשפת אם, השפה המדוברת ביותר בשנת 2050 עדיין תהיה מנדרינית. המודל צופה כי ספרדית תהיה השפה השנייה המדוברת ביותר, ואחריה אנגלית, כאשר הינדי תתברג במקום הרביעי, וערבית תשמור על מעמדה כשפה החמישית המדוברת ביותר בעולם.

דירוג דוברי שפה לפי שנים[15][16]
דירוג דוברי שפה 2015 2050
1 מנדרינית מנדרינית
2 אנגלית ספרדית
3 הינדית אנגלית
4 ספרדית הינדית
5 ערבית ערבית

גישה לטכנולוגיה

דו"ח מטעם סיסקו מראה כי אחוז האוכלוסייה העולמית, אשר עושה שימוש באינטרנט, יעלה מ-44% ל-58% בין השנים 2016 ל-2021. ברחבי העולם, תעבורת ה-IP צפויה לגדול פי שלוש בתקופה זו, כאשר הצמיחה המהירה ביותר בתעבורת ה-IP תתרחש במזרח התיכון ובאפריקה, בקצב צמיחה שנתי מוערך של 42%. אסיה ואוקיאניה צפויות גם לחוות צמיחה מהירה בתעבורת ה-IP, עם קצב צמיחה שנתי מוערך של 26%. התקנים וחיבורים לנפש, מהירויות ממוצעות והיקף הגלישה הממוצע לנפש לחודש צפויים לעלות באופן כלל-עולמי[17].

צמיחה כלל-עולמית באינטרנט[17]
שנה גולשים באינטרנט: אחוז מקרב האוכלוסייה יחס מכשירים והתקנים בחישוב לפי אנשים מהירויות ממוצעות היקף גלישה ממוצע לאדם בחישוב חודשי
2016 44% 2.3 27.5 Mbps 12.9 GB
2021 58% 3.5 53.0 Mbps 35.5 GB

היקף צריכת הנתונים בגלישה סלולרית צפוי לגדול פי 7 ברחבי העולם בין השנים 2021-2016. מדובר בקצב הצמיחה שהוא כפול מהתחזית ביחס לעליית תעבורת ה-IP לאורך אותה תקופה. צריכת הנתונים בגלישה סלולרית צומחת בקצב המהיר ביותר באזורים המתפתחים של המזרח התיכון ואפריקה, אסיה, המזרח הרחוק ואמריקה הלטינית. צריכת הנתונים בגלישה סלולרית ותעבורת האינטרנט מהמזרח התיכון ואפריקה צפויים לעלות על הנתונים מצפון אמריקה עד לשנת 2020.

צריכת נתונים בגלישה סלולרית ותעבורת אינטרנט (שיעור פטה-בייט לחודש), בין השנים 2021-2016[17]
אזור 2016 2017 2018 2019 2020 2021 CAGR (2016-2021)
מזרח אסיה 3,135 4,943 7,470 11,105 15,991 22,715 49%
המזרח התיכון ואפריקה 612 1,200 2,020 3,194 4,893 7,428 65%
צפון אמריקה 1,369 1,887 2,571 3,438 4,525 5,883 34%
מרכז ומזרח אירופה 901 1,355 1,956 2,755 3,772 5,071 41%
מערב אירופה 724 1,073 1,530 2,135 2,947 4,036 41%
אמריקה הלטינית 459 724 1,098 1,593 2,254 3,137 46%
סך הכל 7,201 11,183 16,646 24,220 34,382 48,270 46%

מול מי ויקימדיה תצטרך להתנהל על מנת להגדיל את טווח הגישה שלה עד לשנת 2030?

ויקימדיה תידרש להתאים את עצמה לעלייה הניכרת באוכלוסייה באפריקה. אפריקה מהווה רק חלק קטן מכלל תנועת ויקימדיה כיום, אך תעבורת ה-IP הניידת והשולחנית של האזור צפויה לגדול באופן משמעותי. ההערכה היא כי בשנת 2010 היו כ-120 מיליון אפריקאים דוברי צרפתית, מפוזרים על פני 24 מדינות אפריקניות[18]. בשל השכיחות של הצרפתית באפריקה שמדרום לסהרה, יחד עם הצמיחה המהירה הצפויה של האוכלוסייה באזור, יש הטוענים כי הצרפתית עשויה לצמוח משמעותית בתפוצתה ובחשיבותה. עם זאת, ויקימדיה כבר מספקת היום משאבים סבירים עבור דוברי הצרפתית במונחים של מספר הערכים הקיימים ביחס למספר התורמים הצרפתים. חשוב גם להתייחס למדינות דוברות ערבית בצפון אפריקה, שכן האזור צפוי לחוות צמיחה משמעותית (כ-23% אחוזים) בין השנים 2015 עד 2030, עלייה של קרוב ל-50 מיליון איש, כאשר נכון להיום קיים תת-ייצוג של ערכים ותורמים בשפה הערבית בדפי ויקימדיה. יתר על כן, לאור השיפורים הצפויים באוריינות ביבשת אפריקה, הגישה לטכנולוגיית המידע תשחק תפקיד ניכר בצמיחת האזור.

קצב הצמיחה הצפוי של סין, אם כי נמוך, צפוי לתרום כ-52 מיליון סינים לאוכלוסייה העולמית. ככל שסין תמשיך ליהנות ממגמת צמיחה כלכלית ב-15 השנים הבאות, כך גם המנדרינית יכולה ליהנות מהשפעה מוגברת כשפה עסקית[19]. המנדרינית היא השפה המדוברת ביותר בעולם, אך דירוג מספר הערכים במנדרינית הוא רק 15. יש גם ייצוג חסר של תורמים בשפה המנדרינית בוויקימדיה; המנדרינית מדורגת במקום ה-8 בלבד במספר התורמים.

אילו תרחישים עשויים לאתגר באופן דרסטי את הדעות המקובלות ביחס למגמות הדמוגרפיות?

כוח העבודה המזדקן

כל האזורים, למעט אפריקה, סובלים ממגמת ירידה של שיעור האוכלוסייה בגילאי העבודה. אזורים המתאפיינים בצניחה בשיעור כוח העבודה יהיו תלויים יותר ויותר בהעלאת גיל הפרישה המינימלי, ובפיתוח של טכנולוגיות חדשות על מנת להגביר את תפוקת העבודה[20]. ההזדקנות של כוח העבודה מעלה גם את הסיכון למיתון ולשפל כלכלי.

עמידות לאנטיביוטיקה

השימוש המופרז באנטיביוטיקה מספק הזדמנות עבור חיידקים לעבור מוטציה לזנים עמידים לאנטיביוטיקה. העמידות לאנטיביוטיקה היא איום מיידי, ויש לה פוטנציאל לגרור במישרין עלויות רפואיות גבוהות יותר, שהות ממושכת בבתי חולים, ותמותה מוגברת. מחלות זיהומיות כגון דלקת ריאות, שחפת, הרעלת דם וזיבה הולכות והופכות קשות לטיפול, בשעה שהאפקטיביות של האנטיביוטיקה פוחתת. ההשפעה של עמידות לאנטיביוטיקה מזיקה במיוחד לאוכלוסיות של מדינות מתפתחות, אשר חסרות את המשאבים הנדרשים, כגון מכשירים עתירי אספקה או צוות רפואי מאומן, כדי להילחם בהשפעותיה השליליות[21].

התעוררות קונפליקטים

יש פוטנציאל לעימות פנימי במדינות שמכילות אוכלוסייה מזדקנת, במקביל למיעוט אתני צעיר ופעיל מבחינה פוליטית[22]. שתי דוגמאות כאלו כיום הן כורדים אתניים בטורקיה ומוסלמים פטאנים בדרום תאילנד. סביר להניח שאפריקה שמדרום לסהרה תהיה אף היא בסיכון לעימות מכיוון שיש בה משאבים טבעיים לא מספיקים (מים ואדמה הניתנת למחייה) המאפשרים תמיכה באוכלוסיות עתידיות, וכן היא מתאפיינת במגמת צמיחה מהירה של האוכלוסייה.

טכנולוגיה רפואית משופרת

השיפורים בטכנולוגיות להתמודדות עם מחלות, כגון אבחון מולקולרי ורצף גנטי, עשויים לאפשר עלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים, תוך מתן שירותי בריאות מותאמים אישית[23]. כיום, קיימים איברים מלאכותיים ותותבות בעלי פונקציונליות וניידות מוגבלת. עד לשנת 2030, אנו עשויים להתוודע לתחליפי איברים המתפקדים בצורה מלאה, ראייה משופרת, ועזרי שמיעה, שיהיו זמינים באופן נרחב. בנוסף, הפיזור הבלתי נמנע של המרכזים המובילים של חדשנות טכנולוגית בתחום הבריאות והתמודדות עם מחלות ברחבי העולם המתפתח, עשוי להאיץ את התפתחותן של טכנולוגיות רפואיות לטיפול במחלות.

אירועי אקלים בלתי צפויים ואסונות

בשנת 1859, סערה סולארית חזקה, המכונה "אירוע קרינגטון", התרחשה והפציצה את המגנטוספירה של כדור הארץ. חוטי טלגרף נמסו וזוהר הקוטב נצפה דרומה עד הקריביים. הזוהר על הרי הרוקי בארצות הברית זרח בצורה כל כך בהירה, עד שכורי זהב התעוררו והחלו להכין ארוחת בוקר, במחשבה שהגיע הבוקר[24]. ההנחה היא שסערות בסדר גודל כזה אינן נדירות. למעשה, סערה סולרית בסדר גודל דומה נפלטה מן השמש בשנת 2012, אבל החמיצה את כדור הארץ. לסערה דומה כהיום צפויה להיות השפעה הרסניות על רשת החשמל, הלוויינים, ותשתיות תקשורת אחרות. חוקרים ממחקר אטמוספרי וסביבתי בארה"ב מעריכים כי הנזק שייגרם מאירוע קרינגטון נוסף בארה"ב ינוע בין 600 מיליארד ל-2.6 טריליון דולר[25].

שאלות רלוונטיות עבור תנועת ויקימדיה

  • כיצד ויקימדיה תוכל להרחיב את התוכן ולגייס עורכים בחלקי העולם שצפויים לגדול במהירות הרבה ביותר ב-15 השנים הקרובות?
  • כיצד ויקימדיה תוכל לשרת את משתמשי האינטרנט הניידים שיגלשו ויתרמו לאתרי ויקימדיה ממכשירים סלולריים?
  • כיצד ניתן להפוך את הפרויקטים של ויקימדיה לנגישים יותר לאוכלוסיות המזדקנות - והאם ניתן לגייס את האנשים האלו כתורמים?
  • אילו שינויים יידרשו בפרוטוקולי עריכה, נגישויות, או מדיה על מנת לשרת את המשתמשים מתרבויות שונות ומאזורים גאוגרפיים שונים?
  • כיצד יכולה התנועה להגן על עצמה מפני מחלות, תסיסה אזרחית ואירועים סביבתיים שיש להם פוטנציאל לשבש את מתן השירות המתמשך למשתמשים?
  • אילו תפקידים יכולים שחקני ויקימדיה ותנועת ויקימדיה למלא במקרה של משברים כאלו?

הערות שוליים

  1. ↑ “Wikimedia Foundation 2016 Annual Report”. Wikimedia Foundation, 2017. Accessed July 24, 2017. Wikimedia_Foundation/Annual_Report/2015-2016.
  2. ↑ “Gross domestic product 2016, PPP.” World Bank, 2016. Accessed June 30, 2017. http://databank.worldbank.org/data/download/GDP_PPP.pdf.
  3. ↑ “Wikimedia Traffic Analysis Report.” Wikimedia, 2017. Accessed on June 14, 2017. https://stats.wikimedia.org/wikimedia/squids/SquidReportPageViewsPerCountryOverview.htm.
  4. ↑ Monthly Wikipedia editors by project (Google Docs spreadsheet)
  5. ↑ “Wikipedia Statistics: Contributors.” Wikipedia, 2017. Accessed June 14, 2017. https://stats.wikimedia.org/EN/TablesWikipediansContributors.htm
  6. ↑ “Wikipedia Statistics.” Wikipedia, 2017. Accessed June 14, 2017. https://stats.wikimedia.org/EN/Sitemap.htm.
  7. ↑ a b c d e f "World Urbanization Prospects: The 2014 Revision". United Nations, Department of Economic and Social Affairs, Population Division. Retrieved 2017-06-15. 
  8. ↑ Hinshaw, Drew (November 27, 2015). "For a Growing Africa, Hope Mingles With Fear of the Future". The Wall Street Journal. Retrieved 2017-06-15. 
  9. ↑ Mudele, Kolawole (November 11, 2013). "Despite Nigeria’s Economic Growth, Few Have ‘Good Jobs.’". Gallup. Retrieved 2017-06-15. 
  10. ↑ Lee, Ronald; Mason, Andrew (2011). "The Price of Maturity: Aging Populations Mean Countries Have to Find New Ways to Support Their Elderly". Finance & Development 48 (2): 6–11. 
  11. ↑ "World Population Prospects: The 2017 Revision" (PDF). United Nations, Department of Economic and Social Affairs, Population Division. Retrieved 2017-06-15. 
  12. ↑ Edlund, Lena. "Sex Ratios and Crime: Evidence from China" (PDF). Retrieved 2017-06-15. 
  13. ↑ Barro, Robert J.; Lee, Jong-Wha. "Projections of Educational Attainment by Country". Retrieved 2017-06-15. 
  14. ↑ a b "Country Profile". International Futures, Pardee Center. Retrieved 2017-06-15. 
  15. ↑ "Summary by language size". Ethnologue 18th edition, 2015. Retrieved 2017-06-15. 
  16. ↑ Graddol, David. "The Future of English: A guide to forecasting the popularity of the English language in the 21st century" (PDF). Retrieved 2017-06-15. 
  17. ↑ a b c "Cisco Visual Networking Index: Forecast and Methodology, 2016-2021" (PDF). Cisco. June 6, 2017. Retrieved 2017-06-15. 
  18. ↑ "La francophonie dans le monde 2006-2007" (PDF). Organisation Internationale De La Francophonie. 2007. Retrieved 2017-06-15. 
  19. ↑ "The Future Language of Business: English vs. Mandarin". Digital Jungle. February 26, 2015. Retrieved 2017-06-15. 
  20. ↑ "Global Trends 2030" (PDF). National Intelligence Council. 2012. Retrieved 2017-06-15. 
  21. ↑ Sosa et al. (2010). "Antimicrobial Resistance in Developing Countries" (PDF). Springer Science+Business Media, LLC. Retrieved 2017-06-15. 
  22. ↑ "Global Trends 2030" (PDF). National Intelligence Council. 2012. p. viii. Retrieved 2017-06-15. 
  23. ↑ "Global Trends 2030" (PDF). National Intelligence Council. 2012. p. 92. Retrieved 2017-06-15. 
  24. ↑ Odenwald, Sten F. (August 2008). "Bracing the Satellite Infrastructure for a Solar Superstorm". Scientific American. Retrieved 2017-06-15. 
  25. ↑ "Solar storm risk to the North American electric grid". Lloyd’s. May 2013. Retrieved 2017-06-15. 
Retrieved from "https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Strategy/Wikimedia_movement/2017/Sources/Considering_2030:_Demographic_Shifts_–_How_might_Wikimedia_extend_its_reach_by_2030%3F/he&oldid=26254078"